עמנואל קאנט

עמנואל קאנט - מאת דניאל אלרואי עמנואל קאנט נולד בקניגסברג שבפרוסיה המזרחית (כיום קלינינגרד שברוסיה), רביעי למשפחה בת 11 ילדים. אביו היה ממוצא סקוטי, מתקין אוכפים במקצועו. בשנת 1740 החל ללמוד תאולוגיה באוניברסיטה של קניגסברג, אך עד מהרה נמשך לפיזיקה ומתמטיקה ואף כתב ספר על בעיות הקינטיקה. הוא שילב את הראות מרחיקת הלכת של הפילוסופיה עם הרציונליות חסרת הפשרות של המדעים המדויקים. בשנת 1749 התפרסם ספרו הראשון - מחשבות על ההערכה האמיתית של הכוחות החיים). במכתב משנת 1772 לתלמידו-חברו היהודי מרקוס הרץ, שנחשב היום לתעודה ההיסטורית החשובה ביותר להתחקות אחר היווצרות השיטה הפילוסופית של קאנט, מביע הפילוסוף את התקווה, שיסיים את ספרו הבא במשך שלושה חודשים. בסופו של דבר, כתיבת הספר הסתיימה רק לאחר תשע שנים (1781), והוא נקרא "ביקורת התבונה הטהורה". ספר זה נחשב ליסודי ביותר בין ספריו של קאנט, וגם לקשה ביותר להבנה זה בגלל המשנה החדשה שקאנט הציע בספר, הן בשל צורת הכתיבה המורכבת, והן בשל הניסיון להציג את כל השקפת העולם של קאנט בספר אחד. את אותה השקפת עולם הוא הציג גם בספריו האחרים, ורשימתם בסוף ערך זה. בשנותיו האחרונות התעמת לא אחת עם השלטונות שניסו למנוע ממנו לפרסם את דיעותיו בענייני דת, משום שראו בהם זלזול ופגיעה בכתבי הקודש. בתחילה נכנע להם קאנט, אך לאחר זמן מה, שב לעסוק בנושא ביתר שאת, בעיקר בפרסום הספר הפולמוסי "ריב הפקולטות" ב-1798. בשנת 1796 פרש קאנט מן ההוראה. הוא נפטר ב-12 בפברואר 1804. את ספרו האחרון לא הספיק לסיים. מילותיו האחרונות היו "טוב הדבר". הוא הובא לקבורה ב-28 בפברואר. קאנט מעולם לא עזב את סביבת עיר הולדתו ואף על פי כן קנה לעצמו ידיעות מקיפות על המציאות של העולם והארצות השונות. הוא היה ידוע כקפדן ודייקן מאוד והאגדה מספרת שתושבי עירו היו מכוונים את שעוניהם לפי פעולותיו של קאנט במשך היום, משום שמעולם לא שינה את הרגליו ונהג לעשות כל דבר באותה שעה בדיוק, יום אחר יום בחייו. תלמידיו באוניברסיטה, סיפרו בכל זאת, על דמות מעט רעננה יותר, והעידו על מידת ההומור הנפלאה שניחן בה בעת שנשא בפניהם את הרצאותיו. קאנט נטה להרצות אף על נושאים שונים שאינם בתחום התמחותו. הרצאות אלו משכו קהל שומעים רב שנהנה מסיפורים על ארצות אקזוטיות ומקומות רחוקים. קאנט עצמו היה ידוע בקומתו הנמוכה ובראשו גדול המידות. לקאנט היו מספר מנהגים מיוחדים דוגמת קשירת גרביו בריתמות אל חגורת מכנסיו. בנוסף הוא נהג לפנות מפעם לפעם לתחנת המשטרה המקומית על מנת לברר אם פרצה מגפה באזור, דבר היכול להשפיע על בריאותו.