ז'אן ז'אק רוסו 

ז'אן-ז'אק רוסו (בצרפתית: Jean-Jacques Rousseau;‏ 28 ביוני 1712 - 2 ביולי 1778) היה פילוסוף, סופר, תאורטיקן פוליטי, מלחין ותאוריטיקן של החינוך צרפתי מפורסם. רוסו נחשב לפילוסוף החשוב של עידן הנאורות, ורעיונותיו השפיעו על המהפכה הצרפתית, כמו גם על התפתחות התאוריה הסוציאליסטית ועל תנועת הלאומיות.

בספרו "הווידויים" (Les Confessions), שיצא לאור לאחר מותו, היה לאביה של האוטוביוגרפיה המודרנית, בשל הדגש ששם על ראייה סובייקטיבית מכוונת, וללא ניסיון לחתור אל אמת כזו או אחרת.

עבודתו החשובה, "האמנה החברתית", שראתה אור ב-1762, הפכה לאחד הספרים המשפיעים בפילוסופיה הפוליטית של תרבות המערב.

רעיונותיו:

1.רוסו טען כי האדם טוב מטבעו, וכי במצבו הטבעי האדם הוא "פרא אציל". מצב טבעי זה הוא המצב שבו נמצאים כל יתר היצורים שאינם האדם, ובו היה מצוי האדם בטרם נוצרו החברה האנושית והציויליזציה והדבר שמשחית את האדם היא החברה

2.רוסו חשב שעדיף לחיות בכפר מאשר בעיר מכיוון שבכפר האדם נמצא יותר קרוב למצב הטבעי שלו ומכיוון שבעיר הילד יכול לראות מנהגים רעים.

3.מטרת החינוך, אומר רוסו, היא ללמוד לחיות, ואת זה יש להשיג באמצעות הליכה בעקבות המורה המבוגר, היכול להראות את הדרך אל החיים הטובים.

4.רוסו הגה את הרעיון של האמנה החברתיתוהמתארת את התהליך בו בני-אדם התקבצו לחברות מטעמים אינטרסנטיים דבר שהוביל אותם להגביל את חירותם לפי החלטת רצון הרוב או השליט.