אלון קיזל ח'1

וולטר

הוא שם העט של פרנסואה-מארי ארואה (1778-1694) פילוסוף וסופר צרפתי.

דעותיו של וולטר על נושאים שונים:

דת:

עוד בצעירותו שנא וולטר את מנהגי הדת הנוצרית.

בבגרותו נהג וולטר ללעוג על הדת הנוצרית ואף הגדיר את הנצרות ככת וכתב ש"כל אדם המכבד את עצמו מוכרח להימלא חלחלה לנוכח הכת הנוצרית".

עם זאת וולטר לא היה אתאיסט, אלא האמין שאלוהים ברא את העולם, אך כל התפילות והסיפורים העל-טבעיים על התגלות הם מיותרים ושקריים והוא האמין שהאמונה באל אחד הייתה אמונה ראשונית של האדם, ושהדת הראשונה הייתה הדאיזם, למרות שקשה ליישב טענה זו עם טענות אחרות שלו.

שלטון:

וולטר שנא עריצות בכל צורה שהיא, אך לא האמין שצורת משטר אחת טובה מצורת משטר אחרת.

השלטון תחתיו חי וולטר היה משטר אבסולוטי.(מלך השולט על הכל באופן אבסולוטי).

וולטר ביקר את השלטון באותה חריפות בה נלחם בנצרות, ובשל כך הסתבך ונשלח למאסר מספר פעמים. יחס השלטונות אליו היה הפכפך, כשבתקופות מסוימות היה אורח כבוד של המלך, ובאחרות נאלץ לפרסם את ספריו בשמות בדויים.

לזכות וולטר, שהיה איש המילים, עמדו גם מעשים.

וולטר נלחם ב-1762 בשלטון ובדת גם יחד כשניסה להפוך את גזר דינו של אדם בשם ג'ון קלס, שעונה והוצא להורג באשמת רצח בנו ללא ראיות.

מוסר:

וולטר לא האמין שטבע האדם רע מיסודו, אלא שאמונות טפלות ובורות הופכים אותו לכזה. תרבות והשתחררות מאמונות אלו הופכות את האדם למרושע פחות. הוא האמין שישנו מוסר אחד שנכון לגבי כל העמים והתרבויות, ומוסר זה כולל אמיתות אוניברסליות כגון "אסור לרצוח בני-אדם", "רעב וכאב הם דברים רעים", וכדומה. וולטר האמין שיום יבוא ותהיה תרבות אוניברסלית שתהיה מבוססת על המוסר הכלל-אנושי.

בין ספריו של וולטר:

• 1736: איש החברה הגבוהה (Le Mondain)
• 1738: מסה בחרוזים על האדם (Discours en vers sur l´homme)
• 1763: מסה על סובלנות (Traité sur la tolérance)
• 1764: מה שנשים אוהבות (Ce qui plaît aux dames)
• 1764: מילון פילוסופי (Dictionnaire philosophique)
• 1767: התם (L'Ingénu)
• 1768: נסיכת בבל (La Princesse de Babylone)