עמנואל קאנט

עמנואל קאנט - מאת דניאל אלרואי עמנואל קאנט נולד בקניגסברג שבפרוסיה המזרחית (כיום קלינינגרד שברוסיה), רביעי למשפחה בת 11 ילדים. אביו היה ממוצא סקוטי, מתקין אוכפים במקצועו. בשנת 1740 החל ללמוד תאולוגיה באוניברסיטה של קניגסברג, אך עד מהרה נמשך לפיזיקה ומתמטיקה ואף כתב ספר על בעיות הקינטיקה. הוא שילב את הראות מרחיקת הלכת של הפילוסופיה עם הרציונליות חסרת הפשרות של המדעים המדויקים. בשנת 1749 התפרסם ספרו הראשון - מחשבות על ההערכה האמיתית של הכוחות החיים). במכתב משנת 1772 לתלמידו-חברו היהודי מרקוס הרץ, שנחשב היום לתעודה ההיסטורית החשובה ביותר להתחקות אחר היווצרות השיטה הפילוסופית של קאנט, מביע הפילוסוף את התקווה, שיסיים את ספרו הבא במשך שלושה חודשים. בסופו של דבר, כתיבת הספר הסתיימה רק לאחר תשע שנים (1781), והוא נקרא "ביקורת התבונה הטהורה". ספר זה נחשב ליסודי ביותר בין ספריו של קאנט, וגם לקשה ביותר להבנה זה בגלל המשנה החדשה שקאנט הציע בספר, הן בשל צורת הכתיבה המורכבת, והן בשל הניסיון להציג את כל השקפת העולם של קאנט בספר אחד. את אותה השקפת עולם הוא הציג גם בספריו האחרים, ורשימתם בסוף ערך זה. בשנותיו האחרונות התעמת לא אחת עם השלטונות שניסו למנוע ממנו לפרסם את דיעותיו בענייני דת, משום שראו בהם זלזול ופגיעה בכתבי הקודש. בתחילה נכנע להם קאנט, אך לאחר זמן מה, שב לעסוק בנושא ביתר שאת, בעיקר בפרסום הספר הפולמוסי "ריב הפקולטות" ב-1798. בשנת 1796 פרש קאנט מן ההוראה. הוא נפטר ב-12 בפברואר 1804. את ספרו האחרון לא הספיק לסיים. מילותיו האחרונות היו "טוב הדבר". הוא הובא לקבורה ב-28 בפברואר. קאנט מעולם לא עזב את סביבת עיר הולדתו ואף על פי כן קנה לעצמו ידיעות מקיפות על המציאות של העולם והארצות השונות. הוא היה ידוע כקפדן ודייקן מאוד והאגדה מספרת שתושבי עירו היו מכוונים את שעוניהם לפי פעולותיו של קאנט במשך היום, משום שמעולם לא שינה את הרגליו ונהג לעשות כל דבר באותה שעה בדיוק, יום אחר יום בחייו. תלמידיו באוניברסיטה, סיפרו בכל זאת, על דמות מעט רעננה יותר, והעידו על מידת ההומור הנפלאה שניחן בה בעת שנשא בפניהם את הרצאותיו. קאנט נטה להרצות אף על נושאים שונים שאינם בתחום התמחותו. הרצאות אלו משכו קהל שומעים רב שנהנה מסיפורים על ארצות אקזוטיות ומקומות רחוקים. קאנט עצמו היה ידוע בקומתו הנמוכה ובראשו גדול המידות. לקאנט היו מספר מנהגים מיוחדים דוגמת קשירת גרביו בריתמות אל חגורת מכנסיו. בנוסף הוא נהג לפנות מפעם לפעם לתחנת המשטרה המקומית על מנת לברר אם פרצה מגפה באזור, דבר היכול להשפיע על בריאותו.

עמנואל קאנט

אני בחרתי בעמנואל קאנט

רעיונותיו היו:
"ההשכלה פירושה יציאתו של אדם ממצב של קטינות שהוא עצמו גרמה.משמע שהאדם אינו מסוגל להשתמש בשכלו בלא הדרכה של מישהו אחר.
כל אדם צריך לשתמש בשכלו כדי להתקדם וכדי שהעולם יתקדם,אם כל אדם מבצע הוראות אחרי אנשים אחרים ולא היה מסוגל לחשוב העולם לא יכול להתפתח ועוד היינו נשארים כמו במאה הקודמת מבחינה שכלית.
לפי עמנואל קאנט אדם שלא מסוגל להשתמש בשכלו ללא הדרכה של אחר הוא עדיין נחשב במצב קטינות וזקוק לעזרה.
עמנואל חושב שקטינות זו נגרמת באשמת אותו האדם והסיבה היא:
אדם צריך לאגור אומץ ולצאת לחפש לשאול ולברר כי רק כך האדם יכול להרחיב מידע והעולם יכול להמשיך להתפתח כמו לגלות מקומות חדשים ודברים חדשים כמו טכנולוגיה חדשה וכו'.
"העז לדעת! אזור האומץ להשתמש בשכלך שלך! זוהי אפוא סיסמתה של ההשכלה"
עמנואל קאנט היה פילוסוף ואחד ממנהיגי הוגי הדעות החשובים והגדולים ביותר בכל הזמנים.
אומר קאנט שהידע על עצמים מבחוץ אינו יכול להתבסס על מסקנה מדבר חיצוני זאת אומרת שקאנט אומר שלא צריך להתבסס על מסקנות ודעות של אנשים אחרים אלה על הדעות והמסקנות שלך ושאתה צריך לצאת ולבדוק ולהאמין בעצמך!

אני בחרתי ב:וולטר וולר עסק בתחומים רבים כמו: הוא כתב מחזות וסיפורים ופרסם חיבורים במתמטיקה ובפיזיקה וכן בנושאי חברה ומדינה וולטר היה עובד בחצרם של חלק מן שלטי אירופה באותה תקופה אבל מפני שדעתו הייתה לדעה החופשית הוא הסתכסך עם מלכי אירופה הוא האמין שהכנסיה לא צריכה להחליט על האנשים וגם לא המלוכה והגן על האנשים אשר נפגעו מהמלוכה ומהכנסיה. הוא האמין שצריך להביא דעות באופן חופשי.

וולטר

עבודה בהיסטוריה על הוגי הדעות - וולטר :

דעותיו ורעיונותיו המרכזיים של וולטר היו על היהודות השלטון והמוסר.

-על היהדות 

וולטר היה אנטישמי ביותר, ורוב כתביו היו "ארס" כלפי התנ"ך, וכלפי מצב היהודים אז.. בימיו.

וולטר לא היה מסוגל לסלוח לעם שממנו נוצרה הנצרות.

-על השלטון

וולטר שנא עצירות בכל צורה, אך לא האמין שיש צורת משטר טובה מאחרת. ראה כדמוקרטיה רעיון מעניין וטוב, אהל לא כמושג קדוש.

האמין ששיפור מצב השלטון תאפשר לשפר את מצב האנושות. התנגד ונלחם בדת הנוצרי בגלל כך נשלח מספר פעמים למאסר.

-על המוסר

וולטר לא האמין טבע האדם רע, אלא שהאמונות הטפלות הוכפים אותם לכזה. האמין שיום יבוא ותיהיה תרבות אוניברסלית ששתיהיה מבוססת על המוסר הכלל-אונשי.

השפעתו של וולטר על ימינו :

השפעתו של וולטר היא משפיעה על ההשכלה של העולם ושל היום.

בחלקים הנרחבים בעולם לאחר ימי וולטר פחתה השפעת הדת באופן דרסטי.

ג'ון לוק

ג'ון לוק John Locke 
29 באוגוסט 1632 - 28 באוקטובר 1704 פילוסוף אנגלי, עסק במטפיזיקה, באפיסטמולוגיה ובפילוסופיה פוליטית. תרומתו בתחום האחרון היא המפורסמת ביותר כיום. ספרו הידוע "על הממשל המדיני" נכתב בשנות ה־80 של המאה ה-17, לפני "המהפכה המהוללת" , שהתפרסמה בכך שהתנהלה ללא שפיכות דמים.

זרם - אמפיריציזם

תחומי עניין - מטאפיזיקה, תורת ההכרה, מדע המדינה, חינוך

הושפע מאפלטון, אריסטו, תומאס אקווינס, רנה דקארט, תומאס הובס

השפיע על : דייוויד יום, ז'אן-ז'אק רוסו, עמנואל קאנט, תומאס ג'פרסון, תומאס פיין ודמאריס מאשם

עבודה על אחד מהוגי הדעות - מונטסקייה

פילוסוף והוגה דעות.

נולד בשנת 1689 בבורדו. 

תחילה למד משפטים בפריז ובהמשך חזר ללמוד בבורדו .

 החיבור הפילוסופי הראשון שפרסם היה "מכתבים פרסיים" (1721), ובו הזהיר כי המונרכיה עלולה להתפתח למשטר של עריצות.

בספרו השני שפירסם "על רוח החוקים" (1748), הציג את רעיון הפרדת הרשויות החיונית למשטרים דמוקרטיים.

 ב- 1751 נוסף הספר לרשימת הספרים האסורים לקריאה שהפיץ הוותיקן. 

ז'אן ז'אק רוסו 

ז'אן-ז'אק רוסו (בצרפתית: Jean-Jacques Rousseau;‏ 28 ביוני 1712 - 2 ביולי 1778) היה פילוסוף, סופר, תאורטיקן פוליטי, מלחין ותאוריטיקן של החינוך צרפתי מפורסם. רוסו נחשב לפילוסוף החשוב של עידן הנאורות, ורעיונותיו השפיעו על המהפכה הצרפתית, כמו גם על התפתחות התאוריה הסוציאליסטית ועל תנועת הלאומיות.

בספרו "הווידויים" (Les Confessions), שיצא לאור לאחר מותו, היה לאביה של האוטוביוגרפיה המודרנית, בשל הדגש ששם על ראייה סובייקטיבית מכוונת, וללא ניסיון לחתור אל אמת כזו או אחרת.

עבודתו החשובה, "האמנה החברתית", שראתה אור ב-1762, הפכה לאחד הספרים המשפיעים בפילוסופיה הפוליטית של תרבות המערב.

רעיונותיו:

1.רוסו טען כי האדם טוב מטבעו, וכי במצבו הטבעי האדם הוא "פרא אציל". מצב טבעי זה הוא המצב שבו נמצאים כל יתר היצורים שאינם האדם, ובו היה מצוי האדם בטרם נוצרו החברה האנושית והציויליזציה והדבר שמשחית את האדם היא החברה

2.רוסו חשב שעדיף לחיות בכפר מאשר בעיר מכיוון שבכפר האדם נמצא יותר קרוב למצב הטבעי שלו ומכיוון שבעיר הילד יכול לראות מנהגים רעים.

3.מטרת החינוך, אומר רוסו, היא ללמוד לחיות, ואת זה יש להשיג באמצעות הליכה בעקבות המורה המבוגר, היכול להראות את הדרך אל החיים הטובים.

4.רוסו הגה את הרעיון של האמנה החברתיתוהמתארת את התהליך בו בני-אדם התקבצו לחברות מטעמים אינטרסנטיים דבר שהוביל אותם להגביל את חירותם לפי החלטת רצון הרוב או השליט.

העבודה שלי:מונטסקייה

רקע
שארל לואי דה סקונדה, ברון לה ברד ומונטסקייה היה שמו של הפילוסוף הצרפתי הידוע אשר נודע בעיקר בזכות תורת הפרדת הרשיות שלו.
מונטסקייה נולד בשנת 1689 בבורדו שבצרפת כבן למשפחה אריסטוקרטית אמידה, ונפטר בשנת 1755. מונטסקייה למד משפטים בפריז ובבורדו - צרפת. הוא התקבל לפרלמנט שבבורדו בשנת 1714 - ירש את תפקיד שופט בורדו מדודו. מונטסקייה פרסם מספר ספרים בתחום הפילוסופיה.

רעיונותיו המרכזיים
בשנת 1748 פרסם מונטסקייה את ספרו החשוב ביותר "רוח החוקים", ובו תיאר את ההבדלים בין שלושת סוגי המשטר הבאים:
1רפובליקה: כאשר הגדרה זו כוללת הן את האריסטוקרטיה והן את הדמוקרטיה. סוג ממשל בו העם, או מי שהעם בחר, שולטים.
2 מלוכה:  בה השליט מקבל את תפקידו בירושה, כאשר ישנם חוקים והכבוד מנחה את השליט.
3 דיקטטורה: דיספוטיזם או עריצות - בה השליט שולט לבדו ללא מגבלה של חוק ומבסס את שלטונו על הפחד שהוא מטיל באזרחים.

בספר קודם שלו "מכתבים פרסיים", אשר פרסם בשנת 1721, הזהיר כי המונרכיה (המלוכה) עשויה להתפתח לעריצות, ובשנת 1751, הותיקן כלל את ספריו כספרים אסורים בפרסום (עקב הסכנה לשלטון הותיקן).

לדעתו של מונטסקייה (וגם לדעתי) הרשות הטובה ביותר לעם היא הרפובליקה, משום שהיא שולטת במידות הטובות ביותר של האדם. טענותיו הן שהמשטר אמור לפעול למען זכויות וחירות האדם וכדי להשיג דבר זה, הוא בעד אפשרות של פיצול הרשיות לרשויות הבאות:
הרשות המבצעת - זרוע הממשל
הרשות המחוקקת - אחראית על חקיקת חוקים
הרשות השופטת - האחראית על שיפוט העם

עם זאת, חשב מונטסקייה, שהעם עצמו אינו מסוגל לשלוט ישירות, גם בגלל חוסר בכישורים, השכלה ויכולת, עם זאת, העם הוא זה שצריך לבחור את הנציגים, אשר ייצגו אותו וישלטו בפועל (ברשויות המבצעת והמחוקקת), והם אלה אשר צריכים להביע ולממש את רצון העם.

לסיכום
רעיונותיו של מונטסקייה, בצירוף לדעותיהם של ג'ון לוק וז'אן ז'אק רוסו היוו את הבסיס להכרזת זכויות האדם בצרפת בשנת 1789. הכרזה זו היתה מהפכנית לתקופתה - מאחר ועד אז, לא היתה כל הכרה רשמית בזכויות האדם והפרט, ולא היתה כל מחויבות של מוסדות המדינה והשליטים לדאוג לרווחת הפרט והאזרחים.

דעותיו של מונטסקייה, בדומה לדעותיהם של לוק ורוסו, היוו מהפיכה בצורת החשיבה שהיתה מקובלת עד אותה עת, אשר העדיפה את עליונות זכויות האריסטוקרטיה, המלוכה והדיקטטורה (כולל הדיקטטורה של הדת - הותיקן באותה עת באירופה), והיוו את הבסיס למבנה הפוליטי המקובל מאז אותה עת ועד ימינו - שלטון רפובליקני, שהיווה את היסוד לדמוקרטיה של היום - שלטון שבו העם בוחר את נציגיו, והם אלה אשר שולטים בפועל ומנהלים את ענייני המדינה, ועומדים לבחירה על ידי העם (בשיטות שונות) אחת לכמה שנים.

אלון קיזל ח'1

וולטר

הוא שם העט של פרנסואה-מארי ארואה (1778-1694) פילוסוף וסופר צרפתי.

דעותיו של וולטר על נושאים שונים:

דת:

עוד בצעירותו שנא וולטר את מנהגי הדת הנוצרית.

בבגרותו נהג וולטר ללעוג על הדת הנוצרית ואף הגדיר את הנצרות ככת וכתב ש"כל אדם המכבד את עצמו מוכרח להימלא חלחלה לנוכח הכת הנוצרית".

עם זאת וולטר לא היה אתאיסט, אלא האמין שאלוהים ברא את העולם, אך כל התפילות והסיפורים העל-טבעיים על התגלות הם מיותרים ושקריים והוא האמין שהאמונה באל אחד הייתה אמונה ראשונית של האדם, ושהדת הראשונה הייתה הדאיזם, למרות שקשה ליישב טענה זו עם טענות אחרות שלו.

שלטון:

וולטר שנא עריצות בכל צורה שהיא, אך לא האמין שצורת משטר אחת טובה מצורת משטר אחרת.

השלטון תחתיו חי וולטר היה משטר אבסולוטי.(מלך השולט על הכל באופן אבסולוטי).

וולטר ביקר את השלטון באותה חריפות בה נלחם בנצרות, ובשל כך הסתבך ונשלח למאסר מספר פעמים. יחס השלטונות אליו היה הפכפך, כשבתקופות מסוימות היה אורח כבוד של המלך, ובאחרות נאלץ לפרסם את ספריו בשמות בדויים.

לזכות וולטר, שהיה איש המילים, עמדו גם מעשים.

וולטר נלחם ב-1762 בשלטון ובדת גם יחד כשניסה להפוך את גזר דינו של אדם בשם ג'ון קלס, שעונה והוצא להורג באשמת רצח בנו ללא ראיות.

מוסר:

וולטר לא האמין שטבע האדם רע מיסודו, אלא שאמונות טפלות ובורות הופכים אותו לכזה. תרבות והשתחררות מאמונות אלו הופכות את האדם למרושע פחות. הוא האמין שישנו מוסר אחד שנכון לגבי כל העמים והתרבויות, ומוסר זה כולל אמיתות אוניברסליות כגון "אסור לרצוח בני-אדם", "רעב וכאב הם דברים רעים", וכדומה. וולטר האמין שיום יבוא ותהיה תרבות אוניברסלית שתהיה מבוססת על המוסר הכלל-אנושי.

בין ספריו של וולטר:

• 1736: איש החברה הגבוהה (Le Mondain)
• 1738: מסה בחרוזים על האדם (Discours en vers sur l´homme)
• 1763: מסה על סובלנות (Traité sur la tolérance)
• 1764: מה שנשים אוהבות (Ce qui plaît aux dames)
• 1764: מילון פילוסופי (Dictionnaire philosophique)
• 1767: התם (L'Ingénu)
• 1768: נסיכת בבל (La Princesse de Babylone)

ג'אן ג'אק רוסו

רעיונותיו המרכזיים של ג'אן ג'אק רוסו:


ג'אן ג'אק רוסו היה סופר, פילוסוף ומלחין. רוסו היה נחשב לפילוסוף חשוב ורעיונותיו השפיעו על המהפכה הצרפתית.
הוא עסק בפילוסופיה של החינוך, ונחשב להוגה הדעות הראשון שהציג דרך לחינוך של ילדים בסגנון טבעי.

1. אחד מרעיונותיו של רוסו היה שההורה או המחנך אינו צריך להכריח את הילד ללמוד אלא לעודד את הילד ללמוד.

ההורה או המחנך צריך ללמד את הילד  על ידי דוגמאות אישיות והתנסויות ולא על ידי ספרים.

2. רוסו האמין כי מגורים בכפר יותר טובים ומועילים מאשר מגורים בעיר מכייון שבכפר בני האדם קרובים יותר לטבע ולמצב הטיבעי. 

3. הילדים הצעירים מחויבים לשאול שאלות, לענות עליהן, להסתקרן ולדעת עוד בעזרת הידע שלו. 

עבודה בהיסטוריה

ז'אן ז'אק רוסו

(1778-1712) סופר והוגה-דעות צרפתי. את מרבית חייו בילה בנדודים מארץ לארץ, מאמונה לאמונה, מעיסוק לעיסוק וממאהבת למאהבת. לעיתים קרובות היה חולה ותמיד נפל קרבן למזגו הרגיש והרגשני יתר על המידה. 
חייו קיבלו תפנית חיובית ביום בו הוא ראה מודעה בה האקדמיה של העיר דיז'ון הכריזה על פרס כספי עבור המסה הטובה ביותר שתכתב על הנושא "האם ההתקדמות באומנויות ובמדע תרמה לטיהור או להשחתה של המוסר?" "לפתע," מספר רוסו, "הרגשתי מסונוור מאלפי אורות מנצנצים, המוני רעיונות התקהלו במוחי בעוצמה ובמבוכה שהטילו אותי לטלטלה שלא ניתנת לתיאור."
ב"אמנה החברתית" טוען רוסו, שהממשל מוצדק רק במידה שהריבונות נשארת בידי העם, כל חוק חייב להתקבל על-ידי הצבעה ישירה של כל האזרחים. הוא שולל שלילה גמורה את הדמוקרטיה הייצוגית. הוא הבין ששיטת ההצבעה הישירה מעניקה שלטון מוחלט לרוב, ולכן עשה ניסיונות שונים, לרוב בלתי-משכנעים, כדי להסביר מדוע חייב המיעוט לקבל את הדין. הוא דחה כל הגבלה של הרוב וכל מושג של זכויות הפרט. רוסו הבין אל נכון ששיטה כזאת יכולה להצליח רק במדינות קטנות מאוד (הוא הושפע על-ידי דוגמת עיר-המדינה היוונית ועל-ידי הקנטונים השוויצריים). כדי לרפא את חולשתן של מדינות כאלה, הציע את הפדרציה בתורת פתרון, אך מעולם לא עיבד הצעה זו לפרטיה. 
רוסו אינו אבי הרעיון של ה"חינוך על פי הטבע", ג'ון לוק הגה אותו עשרות שנים לפניו אך הוא העניק לו -ללא ספק- משמעות חדשה. לפי משנתו החינוכית של רוסו, יש להכיר את המיוחד שבילד ולשחררו מן המכשולים והכבלים שהחברה שמה עליו. לא צריך תוכנית לימודים, לא צריך ספרים, לא צריך בתי ספר ולא צריך מורים, הילד ילמד כל מה שהוא צריך לדעת באופן טבעי, בליווי מורה פרטי ובכוחות עצמו.

רוסו היה אחד מההוגים החשובים של המאה ה-18. מחשבתו הפוליטית ובעיקר האמנה החברתית שלו זכו להערכה רבה במהפכה הצרפתית. כאות הוקרה לגדולתו 
רוסו עצמו לא הבחין מעולם בבירור בין מגמות מנוגדות אלה בתורתו ואף לא עלה בידו להעלותן בקנה אחד. 
יצירתו חשובה איפוא כמקור של רעיונות ולא כמערכת של טיעונים. 

בבליוגרפיה:
http://techedu.huji.ac.il/learning/educators/educators8.html *
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3363 *

עבודה על הוגי הדעות - עמנואל קאנט

עמנואל קאנט

מי הוא עמנואל קאנט?

עמנואל קאנט חי בשנים 1804-1724
בשנת 1770 נתמנה לראש הקתדרה בלוגיקה ובפיזיקה, ושימש גם כרקטור האוניברסיטה אחרי כן.
הוא כתב מספר ספרים וכמו כולם בתקופתו הוא נתקל בבעיות עם הממסד הדתי. בתחילה נכנע להם אך לאחר זמן מה שב לכתוב ספרים.
קאנט מעולם לא עזב את סביבת עיר הולדתו.

דעותיו ורעיונתיו המרכזיים של עמנואל קנאט היו בארבע תחומים:

תורת ההכרה (אפיסטמולוגיה): הוא ענף של הפילוסופיה המתרכז במהות וגבולות הידיעה. שאלות מרכזיות הן: מהי ידיעה, כיצד היא נרכשת ומהו היחס בין המציאות לידיעה.
נושאו מרכזי הוא ניתוח היחסים שבין טבע הידיעה לבין המושגים אמת, האמנה והצדקה. נושא נוסף הוא השאלה האם בכלל ניתן לדעת משהו - כלומר, האם הספקנות היא נכונה ובאיזו מידה.

דעותיו ורעיונותיו של עמנואל היו:

קאנט גרס שטענות המתמטיקה והמדע הן טענות סינתטיות אפריורית. לדוגמה, הטענה 12 = 7 + 5 היא אמיתית בהכרח (ומכאן אפריורית) אך מנגד, ניתוח המושג 12 אינו מספיק כדי לדעת שהוא שווה ל-7 ועוד 5.

כלומר יש טענה 5+7=12 אנו יודעים זאת כי חישבנו זאת (על ידי השכל לבד. לכן טענה זו היא אפריורית.) אבל מצד שני אם יגידו לך את המספר 12 בלבד לא תוכל להגיד שהוא שווה 5+7 אתה צריך עוד מספר אחד לפחות כדי לעשות את הפעולה הנגדית חיסור כדי לדעת כלומר חסר נתון כדי לקבוע.  

מילון מונחים  של תורת ההכרה:
(ידע אפריורי הוא ידע שאינו תלוי ניסיון, הוא אינו אמפירי, ומושג על ידי השכל לבדו.
ידע אפוסטריורי הוא ידע שתלוי בדרך כלשהי בניסיון בעולם, ידע שהוא אמפירי בדרך כזו או אחרת.
טענות סינתטיות הן טענות שאין מספיק להבין את משמעות מרכיביהם על מנת לקבוע את אמיתותם.
טענות אנליטיות טענה זו היא אמתית בכל מצב. הן נקראות אנליטיות מכיוון שהן זוכות לאימות מספיק בזכות ניתוח של המרכיבים שלהן.)

מאטפיזיקה: מאטפיזיקה היא ההפך מפיזקה מתעסקת בדברים שמעבר לעולם הגשמי.

היא עוסקת בשאלות:

האם אלוהים קיים ?

מהי יחידת־זמן?
האם העולם קיים מחוץ למוחנו?
מהו מקום האדם ביקום? מהי משמעות בחייו של האדם?
ועוד...

השינוי שעשה עמנואל קאנט:
עמנואל קאנט איחד את המאטפיזיקה ואת תורת ההכרה (אפיסטמולוגיה) עמנואל טען שאנחנו יכולים לדבר על עולם התופעות רק באופן שבו אנו תופסים אותן ולא על הדברים כשלעצמם.

אסטרונומיה:
האסטרונומיה חוקרת את התנועה, המבנה וההתפתחות של גרמי השמיים (כוכבים, מטאורים, מערכת השמש ועוד...).

השינוי שעשה עמנואל קאנט:

עמנואל קאנט ניסח תאוריה על יווצרות כוכבי הלכת אשר דומה למדי לתאוריה המקובלת קיום ואף טען כי ברוב כוכבי הלכת צריכים להתקיים חיים . קאנט היה הראשון לתאר ערפיליות כ''יקומי איים'' כיום אנו קוראים ליקומי איים גלקסיות.

אסתיקה: אסתטיקה היא ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות היופי ואפיונו. האסתטיקה בוחנת מהו תפקידו של היופי ביצירת האמנות ואת הדרכים ליצירת יופי.

דעותיו ורעיונותיו של עמנואל היו:

''הרעיון כי חוקי האומנות אינם נתון קבוע, אלא מתכוננים ביחד עם האדם.'' קאנט טוען כי קיומה של תאוריה כללית על היופי לא אפשרית מכיוון שאין חוקים וכללים הקובעים ''מה הוא יפה''?. בכך, יצא קאנט כנגד תאוריות בנות זמנו.

ז'אן - ז'אק רוסו

ז'אן -ז'אק רוסו

ז'אן-ז'אק רוסו  היה פילוסוף, סופר, תאורטיקן פוליטי, מלחין ותאוריטיקן של החינוך צרפתי מפורסם.

רוסו נחשב לפילוסוף החשוב של עידן הנאורות, ורעיונותיו השפיעו על המהפכה הצרפתית, כמו גם על התפתחות התאוריה הסוציאליסטית ועל תנועת הלאומיות.

רעיונותיו  העיקריים:

1. הדת איננה צריכה להיות עניין לאמונות ולדוגמות, לכתבים ולטקסים חיצוניים היא צריכה להחדיר לתוך הלב רגשות-יראה, רגשות המגלים את האל המצוי מעבר לגבולות תבונתנו.

2. רוסו דגל שצריך לעודד את התלמיד ללמידה והשכלה ולא להפעיל לחץ.

3.כל אדם צריך להתפתח באופן עצמאי ולכל אדם יש את הבחירה לבחור מה הוא מעוניין לעשות בחייו.

4. רוסו האמין שאנשים צריכים להיות קרובים יותר למצב הטבעי ולכן הוא טען שמגורים בכפר טובים ממגורים בעיר. 

רעיון נוסף: 

ב"אמנה החברתית" טוען רוסו, שהממשל מוצדק רק במידה שהריבונות נשארת בידי העם. כל חוק חייב להתקבל על-ידי הצבעה ישירה של כל האזרחים. הוא שולל שלילה גמורה את הדמוקרטיה הייצוגית. הוא הבין ששיטת ההצבעה הישירה מעניקה שלטון מוחלט לרוב, ולכן עשה ניסיונות שונים, לרוב בלתי-משכנעים, כדי להסביר מדוע חייב המיעוט לקבל את הדין. הוא דחה כל הגבלה של הרוב וכל מושג של זכויות הפרט.

אך רוסו הבין  ששיטה כזאת יכולה להצליח רק במדינות קטנות מאוד או בערי - מדינה .

רוסו הציע רעיון שאת החוקים החשובים והמשמעותיים הממשלה צריכה להחליט ואת החוקים הפחות בעלי משמעות העם יחליט. 

מפני "האמונה החברתית" לרוסו הייתה השפעה גדולה על המהפכה הצרפתית ועל ההיסטוריה.  

 

ג'ון לוק -

מיהו ג'ון לוק ?
פילוסוף אנגלי,עסק במטפיזיקה (ענף פילוסופי העוסק בהסבר של המציאות.הקיום והעולם),באפיסטמולוגיה(ענף פילוסופי המתרכז במהות וגבולות הידיעה) ובפילוסופיה פוליטית (מחשבה מדינית-עיסוק פילוסופי ערכי בענייני המדינה,הפוליטיקה והחברה וביחסי הגומלין בין המערכות האלו).
תרומתו בתחום האחרון היא המפורסמת ביותר כיום לוק נחשב כאביהם של הליברליזם(פילוסופיה פוליטית המבוססת על עקרון חירות האדם) והמשטר הדמוקרטי בעת החדשה השפיע מאוד על התפיסה הליברלית-דמוקרטית המריקאית ועל חוקת ארצות הברית.
תומאס ג'פרסון נקב בשמו כאחד משלושת האנשים הדגולים ביותר שידעה האנושות.
רעיונותיו המרכזיים של ג'ון לוק -
תפיסתו של לוק בנוגע ל"מצב הטבעי של בני-האדם" מנוגדת לראייתו של בן-תקופתו תומאס הובס.בניגוד להובס, טען לוק כי לאדם שנמצא במצב הטבעי יש זכויות.
כשאדם עובר ממצב הטבע למצב המדיני-חברתי הוא מוותר על חלק מזכויות אלה לטובת הרבים.
תפקידה של כל מדינה הוא להגן על זכויות אלה.
ברגע שנפגע עקרון זה, נפגעת מהות קיום המדינה וזכות הקיום שלה.
לוק טען שבמצב חברתי בני האדם יעזרו אחד לשני, ובנוסף , שהאדם מטבעו הוא טוב.
לפיכך העלה לוק את השאלה: "מדוע יש לקיים מדינה "?
תשובתו הייתה: שתמיד יהיו אחדים שינסו לפגוע בזכויות האחר, ובעקבות זה צריך שלטון מדיני.
לוק קרא לאמנה חברתית(תאוריה במדע המדינה המתארת את התהליך בו בני-אדם התקבצו לחברות מטעמים אינטרסנטיים) בין בני האדם.
כל אדם מתחייב להישמע לשלטון הזה כל עוד הוא  שומר על זכויות שאדם יכול לשמור בעצמו בלי החברה.
זכויות טבעיות -
 הזכות לחיים(קובעת כי לכל אדם יש זכות להגנה מפני פגיעה גופנית או התעללות נפשית),
הזכות לחירות(חירות האדם) והזכות לקניין (זכותו של אדם להשתמש בנכס או למנוע מאנשים אחרים לעשות שימוש בנכס פיזי, רוחני או לפגוע בו.(
תכלית השלטון - הגנה על זכויות אלו, ושיפורן ביחס למצב בטבע.
לפי לוק, אם המלך לא ממלא את ההסכם ומביא לדיכוי, יש זכות לצאת נגדו ולסלקו מכס המלכות. בכך ייצג לוק את הרעיון של  המונרכיה החברתית(צורת שלטון המתבססת על מערכת חוקים שמכירה במוסד השלטון היחיד בהיות והשליט ראש מדינה)..הובס, מנגד, חשש להחליף את השלטון, כדי לא לגרום מלחמות
.לוק שאף לפרק את המדינה ולהביא לסדר חברתי חדש, שאינו מושלם, אך שואף לטוב 

.בראייתו, מקור סמכות השלטון הוא הסכמת וטובת האזרחים
.אדם החתום על אמנה כזו כפוף לרצון הרוב, כל זמן שזכויותיו הבסיסיות לעיל אינן נפגעות
(לוק מדבר על טובת הכלל אבל מתנגד לפגיעה בזכויות הפרט (זכויות האדם

הוגה הדעות : ג'ון לוק

ג'ון לוק נולד ברינגטון ,אנגליה בשנת 1632 ונפטר בשנת 1704.

בין עקרונות היסוד לתורתו המדינית, מקבל לוק את הרעיון שהיה רווח בתקופתו בדבר האמנה הפבסדו היסטורית. תוך שהוא מבקש להצביע על תהליך ממשי, הוא מתאר חברות שצמחו כביכול מתוך "מצב טבעי" קדום, כתוצאה מ"אמנה" בין בני-אדם יחידים, שלפיה הם מסכימים מרצון להיות נתונים לשלטונם של שליטים מסוימים בשל יתרונות שהם עתידים להפיק מתוך כך. הובס טען, שבמקרה כזה מן ההכרח כי השליט המיועד יהיה שליט אבסולוטי; שכן אם מבקשים לרסן ביעילות את מישהו מחברי הקהילה, יש להעניק לשליט סמכות מוחלטת כלפי הנתינים כולם. לוק טוען כנגד זאת, ראשית, שזכויות השליט הן מוגבלות כמו אלה של כל אדם, על-ידי עצם "חוק הטבע", ושנית, שמכל מקום הוענקו לו סמכויותיו כפיקדון בנאמנות לטובת חברי הקהילה, ומכאן שאפשר לשלול ממנו את הסמכויות הללו במקרה שיתערער האמון בו. לוק, אף-על-פי שהתנגד לעריצות ולסמכותיות, לא היה בשום פנים דמוקרט. הוא לא האמין בכוחן של אסיפות נבחרות, ומכל שכן לא האמין בכוחן של אסיפות עם. הוא לא דגל בזכות-בחירה לכל, והאמין שהמונרכיה היא ללא ספק צורת השלטון האפשרית הטובה ביותר, אם רק תוכל אסיפת הנבחרים להגביל את המונרך לגבולות האמנה המקורית, בעוד שהאסיפה בעצמה תהיה אחראית במידה מסוימת בפני העם. בניגוד להובס לא החזיק לוק בדעה, כי חיוני הדבר שאיש אחד או אנשים אחדים בחברה יהיו בבחינת מרכז של ריבונות סופית, שבמקרה אחרון יהיה בכוחה ליישב כל סכסוך. דבר זה נבע ללא ספק מכך, שבניגוד להובס, האמין בבסיס הרציונלי של עקרונות - ההתנהגות, וכן האמין כי בני-האדם הם רציונליים במידה מספקת כדי שאפשר יהיה לתת בהם אמון - תוך בטחונות מסוימים - שאכן ינהגו לפי עקרונות אלה. דבר זה איפשר לו להסתמך על מידה מסוימת של שיתוף - פעולה מצד גורמים נאורים בענייני מדיניות. 

לוק נחשב כאביהם של הליברליזם והמשטר הדמוקרטי בעת החדשה, והשפיע מאוד על התפיסה הליברלית-דמוקרטית האמריקאית ועל חוקת ארה''ב. תומאס ג'פרסון נקב בשמו כאחד משלושת האנשים הדגולים ביותר שידעה האנושות.

מונטסקייה

הוגה הדעות מונטסקייה:

מונטסקייה- שארל לואי דה סקונדה, ברון לה ברד (18 בינואר 1689 - 10 בפברואר 1755)  היה פילוסוף צרפתי. נודע בעיקר בזכות תורת "הפרדת הרשויות" שלו.
רעיון "הפרדת רשויות", נועד כדי למגר את השלטון האבסולוטי.
חוק/נורמה- כלל הנקבע ע"י הרשות המחוקקת ומחייב כל אדם ואדם ללכת לפיו. אדם שלא יציית לפי החוק ייגרר בעקבותו עונש ע"י הרשות השופטת. 
התנהגות מקובלת שהתפתחה על ידי החברה.
חוק הפרדת הרשויות היה הוא עיקרון שלטוני לפיו יש לפצל את סמכויות השלטון לרשויות נפרדות ועצמאיות (ככל הניתן) המפעילות ביניהן "איזונים ובלמים" כלומר, המאזנות ובולמות אחת את השנייה. מטרת העקרון למנוע מגורם יחיד במדינה כוח מוחלט. עקרון זה היה ידוע עוד מימי יוון העתיקה, והורחב הודות לעבודתו של מונטסקייה.
תמונות של שארל לואי דה סקונדה ברון לה ברד מונסטקייה :

הוגי הדעות:ג'ון לוק

ג'ון לוק

אנגליה של המאה ה-17 עברה תהפוכות כלכליות וחילון והחינוך הקלאסי שהיה נהוג בה לא תאם יותר את הערכים של המציאות החדשה.

אסופת המכתבים, תחת הכותרת Some Thoughts Concerning Education, "מחשבות אחדות אודות החינוך" פורסמה בשנת 1693 והפכה לרב מכר ולמקור החשוב ביותר להגות החינוכית במהלך המאה ה-17. הספר תורגם לכל השפות האירופיות, הודפס ביותר מחמישים מהדורות וטבע את חותמו על כל תורות החינוך שבאו בעקבותיו. 

בספרו, Essay Concerning Human Understanding לפיה , לוק בנה תיאוריה חדשה של ה-mind בלידתו, מוחו של התינוק הוא tabula rasa לוח חלק והידע נוצר תוך התנסות חושית בסביבה.

ב"חיבור על חוק העוני" לוק מקונן על כך שילדי מעמד הפועלים מהווים נטל על הקהילה. הם חיים בבטלה וכך גם כוח העבודה שלהם, עד גיל 12 אינו מנוצל על ידי הציבור. הוא מציע להקים "בתי עבודה" בכל אזור באנגליה בהם הילדים של העניים יוכשרו -החל מגיל שלוש- לעבודה. בתי עבודה אלה ישתלמו מבחינה כלכלית לקהילה ויחדירו מוסר עבודה בילדים.
כדי לחנך את המוח החלק נדרשות שלוש שיטות: פיתוח גוף בריא, אישיות מוסרית ותוכנית לימודים מתאימה.

לוק ייזכר בזכות התורה המדינית הדמוקרטית ליברלית שהגה, בשל התיאוריה האמפירית של ההכרה שלו ובזכות מאמציו להביא לסובלנות דתית.

מגישה: גלי שלגי

הוגה הדעות: עמנואל קאנט

עמנואל קאנט היה פילוסוף גרמני אשר חי בין השנים 1724 ל 1804.

עמנואל טבע את ססמת הנאורות ל: "הנאורות היא עזיבתו של האדם את חוסר הבגרות שגרם לעצמו. חוסר־בגרות הוא חוסר היכולת להשתמש בהבנה ללא הדרכה של מישהו אחר. חוסר בגרות שכזה, שאנו גורמים לעצמנו אם הוא לא בגלל חוסר חכמה, נובע בשל חוסר נחישות ואומץ להשתמש בשכל ללא הדרכה של מישהו אחר. המוטו של הנאורות הוא אם כן: (העז לדעת)! אזור אומץ להשתמש בשכלך." 

רעיונותיו של קאנט היו: על תציית ותחשוב רק על פי מחשבותיו של אחר אש בדרגה גבוה ממך אלא תחשוב, תפתח דעה ותמציא.

רעיונותיו המרכזיים של אמנועל קאנט:

קאנט ותורת המידות:

עבודתו של קאנט בתורת המידות נחשבת למשפיעה ומקיפה לפחות כמו עבודתו בתורת ההכרה. רבים מהפילוסופים הגדולים שלאחר קאנט הציגו את רעיונותיהם כפרשנות מורחבת לשיטתו, ואין כיום הסכמה ברורה לגבי טיב הפרשנויות לו.

מהו מעשה מוסרי?

יש לשים לב שיש כמה דברים שקאנט לא דורש מהאדם כפעולה מוסרית. הצו הקטגורי אינו דורש שהאדם יצליח ליצור מציאות טובה יותר או יתרום לאושרם של בני האדם בפועל. הוא אינו דורש מהאדם להיענות לרצון אלוהים. קאנט טוען שהמוסר תלוי רק בכוונות האנשים, ולא בתוצאות מעשיהם בפועל. לכן, קאנט טוען שהחוק המוסרי האובייקטיבי דורש מאיתנו כבוד לחוק התבונה שאותו הוא מנסה להגשים. אותו 'כבוד לחוק התבונה' קרוי גם בשם רצון טוב. קאנט טוען שהרצון הטוב הוא הדבר היחיד המקנה לפעולה ערך מוסרי.

עמדת קאנט - המהפכה הקופרניקאית

עמדתו המהפכנית של קאנט הציבה את מבנה המחשבה האישי כגורם מרכזי בידע על העולם. גם הרציונליסטים וגם האמפיריציסטים, טען קאנט, טעו טעויות מסוימות כשדנו במבנה הידיעה. לדקארט, ששאף להוכיח את קיומם של העצמים מחוץ לו על בסיס העובדה שהוא קיים ושישנו אלוהים מחוץ לו אשר אינו מרמה אותו, אומר קאנט שהידע על עצמים מבחוץ אינו יכול להתבסס על מסקנה מדבר חיצוני. עצם הטענה שישנו 'אני' קיים כוללת בתוכה את הטענה כי ישנם עצמים בחוץ אשר אני נפרד מהם, ואפשר לומר שהיא שקולה לה לוגית. במלים אחרות, קאנט טוען שדקארט ניסה להוכיח באופן לוגי את מה שהניח מראש. מסקנתו של קאנט לגבי הרציונליסטים היא שהם הצליחו לדון במבנה האידאות כפי שהם בתבונתנו לבדן, אך לא לדון באמיתות מטאפיזיות של העולם, אשר תבונתנו לוקחת בו חלק. על מנת לעשות זאת, טוען קאנט, יש להבין יותר טוב את היחס בין התבונה לבין העולם.

עמנואל קאנט

 עמנואל קאנט מיהו?

עמנואל קאנט,) 1724  – 1804) פילוסוף פרוסי ,פרופסור לפילוסופיה ומטפיזיקה, נחשב לאחד מגדולי הפילוסופים בכל הדורות ואחד מהוגי הדעות החשובים ביותר בכל הזמנים.                                                      

קאנט נולד בעיר קניגסברג שבפרוסיה המזרחית ( כיום קלינינגרד שברוסיה ), ובה התגורר למד ופעל כל חייו.

בנוסף הוא  טבע את ססמת הנאורות כשקרא לאדם: "העז לדעת! אזור אומץ להשתמש בשכלך שלך!".

דעותיו המרכזיים של עמנואל קאנט

תורת ההכרה: אידאליזם טרנסצנדנטלי (נקרא לפעמים גם אידאליזם פורמלי) היא תורה פילוסופית שנוסדה על ידי קאנט, תורתו של קאנט גורסת שההכרה האנושית את הדברים היא כפי שהם ניגלים לנו, ולא כפעולה בלתי-אמצעית התופסת את הדברים כפי שהם לעצמם.

 המהפכנות של תורה זו היא בכך שהיא (לראשונה) מתארת את פעולת ההכרה כפעולה אקטיבית של הכתבת החוקים לטבע על ידי הסובייקט, ולא כהסקה מתוך התבוננות פסיבית על חוקי הטבע 

בשלב ראשון, חילק קאנט את כל המשפטים למשפטים אפריוריים ומשפטים אפוסטריוריים.

משפטים אפריוריים הם משפטים שאינם דורשים את הניסיון להוכחתם, כלומר שהתבונה קובעת לבדה את

נכונותם לדוגמא 1+1=2  ידע אפריורי נחשב ידע פרופוזיציונלי במובן זה שהוא נרכש לפני ניסיון כלשהו.

לעומתם, משפטים אפוסטריוריים הם משפטים שנדרש ניסיון חיצוני להוכיחם.                                       

לדוגמה: "מחר יורד גשם", "הבגד הוא שחור" כלומר  אלו משפטים המבוססים על התצפית.

לאחר מכן קאנט חילק את המשפטים בחלוקה נוספת:  משפטים מנתחים (מבארים) ומרכיבים.

משפט מנתח הוא משפט שתפקידו להבהיר לנו מושגים במוחנו כלומר להסביר ולהראות את הדברים כפי שהם ולכן הוא תמיד אפריורי, לדוגמה "רווק הוא גבר לא נשוי".

משפט מרכיב הוא היפוכו: משפט המוסיף לנו ידע חדש על המושגים שהכרנו ועל העולם, לדוגמה "קאנט הוא נשוי". המשפטים המרכיבים הם אלה החשובים, היוצרים ידע חדש. 

השאלה החשובה היא: האם המשפטים המרכיבים הם אפריוריים או אפוסטריוריים?

התרומה הגדולה של האידאליזם הטרנסצנדנטלי הוא בתשובה המגשרת שהוא נותן: קיימת ידיעה מרכיבה אפריורי וגם ידיעה מרכיבה אפוסטריורי. למעשה, טוען קאנט, התיאור הנכון והמדויק של המדע טמון בהבנת הקשר בין שני סוגי הידע הללו. על מנת להבין את פרטי הקשר הזה יש להתבונן בדרך ההכרה האנושית.‏

אסטרונומיה:קאנט תרם גם לאסטרונומיה התיאורטית כאשר ניסח ב-1755 תיאוריה על היווצרות כוכבי לכת, הוא טען כי ברבים מהם (אם לא בכולם) צריכים להתקיים חיים.  קאנט היה גם הראשון שתיאר את הערפיליות כ"יקומי איים", דהיינו גלקסיות 

הנאורות מהי: אחד ממאמריו המפורסמים ביותר נכתב ב-1784 תשובה לשאלה: "הנאורות מהי", ושם הוא מציג את הנאורות כאומץ וכחופש לחשוב ולחתור להבנה וידיעה, דבר שאינו רק זכותו של כל אדם אלא חובתו האנושית. המאמר היה גם קריאה פוליטית נגד דיכוי הפעילות האינטלקטואלית וחופש הביטוי, ובעד אחריות החברה לעזור לכל אדם להגיע למצב של עצמאות מנטלית.

תורתו הפילוסופית של קאנט:

"כל עניינה של תבונתי (העניין הספקולאטיבי וכן העניין המעשי) מצטרף לידי שלוש שאלות אלו: 1.      מה אני יכול לדעת? 2.      מה אני רשאי לעשות? 3.      למה אני רשאי לקוות?"

לטענתו, אלו הן שלוש השאלות הבסיסיות שאותן מנסה התבונה האנושית לפתור. השאלה הראשונה היא מתחום תורת ההכרה ותפקידה לתחום בגבול את הידע האנושי (את המתמטיקה, את המדע ואת המטאפיזיקה).

השאלה השנייה היא שאלה מתחום תורת המידות ,כדי לענות על שאלה זו י קאנט מחפש ציווי מוסרי מטאפיזי הכרחי המורה כיצד אני מוכרחים לנהוג (וכך להיות חופשי, לטענת קאנט).

השאלה השלישית למעשה שואלת "אם אני עושה את שעלי לעשות - למה אני רשאי לקוות?", מה עושה אותי מאושר? מה נראה בעיניי כחיובי? זוהי שאלה מהתחום האסתטי, היא שואלת מה למעשה עומד מאחורי השיפוט האסתטי (משפטי הטעם הטהור).

על כל שלושת השאלות קנט עונה בכל אחת מהספרים שלו ובכך מציג את תורתו אשר תרמה רבות..

אסתטיקה:  

חיבורו המפורסם ביותר של עמנואל קאנט בנושא האסתטיקה במובן המודרני של המילה, כלומר העוסק בשיפוטים הקושרים ליופי.

קאנט מדבר על היפה במושגים של "חוויה אסתטית".

פירוש הדבר כי היפה הוא סובייקטיבי, כלומר לכל אחד יש את ההבנה שלו למושג "יפה"  

 בהתבוננות האסתטית על האובייקט צריך הסובייקט "להתעלם" מן הסובייקטיביות שלו, להסתכל על האובייקט "כפי שהוא", מבלי להוסיף לו אינטרסים או אסוציאציות אישיות מעולמו הפרטי ובכך לפגום בהסתכלות הטהורה.

היופי אינו נמצא באובייקט עליו מתבוננים אלא במתבוננים עצמם. הוא צורת הסתכלות  אסתטית.

קאנט, אם כן, מסביר בעזרת ארבעה היגדים כיצד מתאפשרת החוויה האסתטית, כיצד ניתן להסתכל על אובייקט ולשופטו כיפה

1.יפה הוא שמעורר הפקת נחת ללא חפץ עניין –זאת אומרת שמי שמביט בחפץ חש תחושה של הנאה כלשהי מבלי שהדבר קשור לבן אדם עצמן

2.יפה הוא שמוצא חן ללא מושג.- אי אפשר באמת להסביר למה הדבר יפה ואין תבחינים מדוייקים אשר יכולים לעשות זאת.

3.יפה הוא מה שיש לו צורה של תכליתיות, עד כמה שהיא נתפשת בו ללא דימוי של תכלית.- זאת אומרת שאנחנו רואים סידור כלשהוא בדבר ואנו חושבים שהוא אכן יפה אך אנו לא באמת יודעים מדוע כך או אחרת אבל בכל זאת חושבים שזה יפה.

4.יפה הוא מה שמוכר ללא מושג, כמושא של הפקת נחת הכרחית. – היפה הוא יפה מבלי שנוכל להסביר מדוע וכאמור לפני כן לא נוכל להכניס את היפה לתבחינים כאלה או אחרים אבל בכל זאת אנחנו נחשוב שבעצם היופי הוא התבחין העיקרי ובלתי ניפרד.

.