ראיון עם ז'אן ז'אק רוסו

מראיין: שלום מר רוסו.
האם תוכל לספר בכמה מילים על הרעיונות החשובים בספרך "האמנה החברתית"?

רוסו : כן,אשמח מאוד. בספרי " האמנה החברתית", אני טוען שכל חברה כדי שכל להתקיים חייבת ליצור חברה מסודרת,מאורגנת אחרת היא תעלם מהעולם

מראיין: מדוע לדעתך קיימת סכנה כזו להמשך קיומה של החברה?


רוסו: משום שבאופן טבעי אנשים נמצאים בתחרות ואם אין סדר ואין חוקים אז הכוח ישלוט והאדם לא יהיה חופשי.

מראיין: כיצד ניתן להפוך לחברה חופשית לדעתך?

רוסו: אם כל אדם בחברה ימסור מרצונו את חירותו לסמכות המדינה בכך ירוויח,את חירותו בחזרה.
המדינה,תפקידה יהיה באמצעות חוקים לדאוג ליחיד.

מראיין: אז מי לדעתך צריך לשלוט?

רוסו: העם בעצמו יהיה המחוקק וזאת יעשה על ידי בחירת קבוצת נציגים שלא יהפכו לבעלי הכוח אלא,ייצגו את העם. העם יוכל לפטר אותם אם לא יעשו את תפקידם כראוי.

מראיין: האם אתה חושב שהספר שלך ימכור ויביא לתומכים? או למתנגדים?

רוסו: אני מאמין שמי שיקרא את הספר שלי יבין שהשלטון הדמוקרטי הוא השלטון האידיאלי ולכן הספר שלי הוא בסיס לכל שלטון כזה.





2.בחרתי לראיין את ז'אן ז'אק רוסו משום שהרבה משטרים דמוקרטיים בעולם מבוססים על דעותיו הפילוסופיים וקיימים עד היום.עניין אותי מה חשבו פעם והאם אפשר להשתמש ברעיונות ישנים גם היום.



מגיש: נוה פלישון

"מונטסקייה"-רעיונותיו המרכזיים

מונטסקייה היה פילוסוף פוליטי בצרפת. הוא עסק בהגדרת סגנונות של משטרים כמו: רפובליקה,מונרכיה,דיקטטורה.

דעתו הייתה,שהרפובליקה היא מערכת השלטון הטובה ביותר ומייצגת את הצדדים הטובים של האדם.

הוא האמין שכל משטר חייב קודם כל,להבטיח את ערך "החירות",חירות האדם. ולכן צריך להפריד בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת ולרשות השופטת. על ידי הפרדה זו תהיה ביקורת וכך כל המערכות יהיו מאוזנות וצודקות.

התיאוריות שלו זכו לאהדה ברחבי אירופה וגם בארה"ב והפכו להיות,בסיס למשטרים דמוקרטיים בעולם גם בימינו.

יש לציין שלמרות חשיבתו המתקדמת,היו לו דעות קדומות על פשוטי העם שלדעתו,היו צריכים להיות חסרי זכויות.

הוא האמין שלא ניתן לעבור ממעמד אחד למעמד אחר למשל מעני לעשיר.

ראיון עם ג'ון לוק

מה הצד הראשון שביצעת בחייך ? 

-הצד ההתחלתי והראשון בחיי הוא המלחמה העצמית שלי בעד הזכויות של בני האדם .

מדוע נלחמת על זכויות האדם ? 
- נלחמתי על הזכויות הטבעיות של האדם בעצם מפני שלפי דעתי השלטון צריך לתת לאדם זכויותיו הטבעיות , ולא משנה אם דתו סותרת את שלטון המדינה . 


אילו בדיוק זכויות טענת שהאדם צריך שיהיו לו ? 
-הזכויות העיקריות שרציתי שיהיו לכל אחד ואחד במדינה הם חיים, חירות וקניין.

רעיון עם הוגה הדעות וולטר

שלום לכם, ברוכים הבאים להיסטוריה היום,

היום נעסוק בעידן הנאורות.
ואחר כך נדבר עם פרנסואה-מארי ארואה, אבל אתם בוודאי מכירים אותו בשם העט שלו וולטר 

אז באו נתחיל:
כמו שכולכם יודעים עידן הנאורות התקיים בין המאות 16המאוחרות -18 בתקופה זו השתנתה תפיסת העולם, הומצאו המצאות רבת כגון: טלסקופ, תורת ניוטוןף מיקרוסקופ ועוד...
מעבר להמצאות החשיבה הפילוסופית השתנתה הכנסיייה כבר לא תמיד ''אומרת את המילה האחרונה'' (הכנסייה לא שולטת באופן מוחלט על הספרים שיוצאים לאור, על דרכי החשיבה של האנשים כלומר הכנסייה נחלשה).
בתקופה זו כמו קבוצה של אנשים במקומות שונים בעולם שרצו לגלות ולחקור דברים חוקרים אלו היו הוגי הדעות.
חשוב להדגיש כי קבוצת הוגי דעות אחת לא תקשרה עם קבוצת הוגי דעות אחרת.
אנשים אלו חקרו ופעלו כדי למצוא תשובה לשאלות כמו איך העולם עובד?, למה התפוח נופל מהעץ?, מהו מרכז היקום? וכו...

אחרי שיש לנו קצת רקע על התקופה ועל האנשים שהיו שם הגיע הזמן לדבר עם אחד מהוגי הדעות

איתנו היום פרנסואה-מארי ארואה (וולטר)

מראיינת :
שלום פרנסואה-מארי ארואה 
אפשר לקרוא לך וולטר?

פרנסואה-מארי ארואה (וולטר):
שלום לך וכן את יכולה לקרוא לי וולטר

מראיינת :
וולטר לפי מה ששמעתי עליך הייתה אדם מכובד מאוד (היסטוריון הרישמי של החצר אצל המלך צרפת לואי ה-15 ואחר כך אצל המלך פרוסיה פרדריך השני בין הייתר כתבתה מחזות, ספרים, וחיבורים במתמטיקה ופיזיקה.) למה לא צינזרתה מילים כדי להימנע מעימותים עם שליטי ארופה, הרי יש לך תפקיד מכובד, אחוזה משלך, אתה במעמד גבוה, מקורב למלך ב''ת'כלס'' יש לך כל מה שאדם ירצה למה לעזוב את הכל? 

וולטר:
אכן הייתי בתפקידם בכירים אצל המלך לואי ה-15 ואצל המלך פרדריך ואכן היה לי מעמד מכובד, אחוזה והייתי ידיד קרוב למלך אך כל זה לא שווה שאתה לא יכול להביע את דעותיך, כל הכסף שצברתי עם השנים כל האחוזה והכבוד לא שווה עם אתה לא יכול להביע דעות.

מראיינת :
וולטר שמעתי שהייתה לך בחירה בין גלות למאסר ובחרתה בגלות, מכל אירופה בחרתה באנגליה אפשר לשמוע מדוע?

וולטר:
הלכתי לאנגליה מפני ששם היתה קהילת חוקרים ופילוסופים גדולה. שם נפגשתי עם הפילוסוף גון לוק והפיזיקאי אייזיק ניוטון ועוד מספר מתמטמיקאים. בנוסף לכך דרכי השילטון והדת באנגליה מסקרנים אותי.

מראיינת :
כולם יודעים אפילו כשהייתה בית ספר לא אהבתה אפשר אפילו להגיד שנאת את הדת ולימודיה מדוע?

וולטר:
בתור התחלה הדת ''השתיקה'' את כל מי שמתנגד או חולק על דעתה, לדעתי הדת מורכבת מסיפורים שקריים ומיותרים.
מראיינת :
וולטר עם אתה לא מאמין בדת הנצרות אפשר לשאול במה אתה מאמין?

וולטר:
אני מאמין באלוהים, הוא ברא את העולם אך כל שאר התפלות והסיפורים העל טיבעים הם מיותרים ואף שיקריים 

מראיינת :
איזה שילטון אתה מעדיף?

וולטר:
אין צורת משטר טובה יותר מהשנייה, הדמוקרטיה בעייני היא שלטון מעניין אך לא קדוש.
האנושות נמצאת במצב תמידי של תרבות וברבריות המטרה של השלטון הוא לעכב את הבלתי נמנע (ברבריות).

מראיינת :
תוכל לומר לי כמה משפטים שמתארים אותך?

וולטר:
בוודאי,אני תופש את הטוב בעולם על דרך השלילה (כלומר: כיצד ניתן לגרום פחות סבל)
אני מזוהה עם המשפט "אינני מקבל את דבריך, אך אני מוכן להקריב את חיי כדי שתוכל לאמרם".
אני לא האמין שטבע האדם רע מיסודו, אלא שאמונות טפלות ובורות הופכים אותו לכזה. תרבות והשתחררות מאמונות אלו הופכות את האדם למרושע פחות.

שאלה ב

אני בחרתי בהוגה הדעות וולטר מפני שוולטר הוביל שינוי נגד הכנסייה (צימצום כוחה של הכנסייה), וולטר לא פחד להגיד את משהו חושב למרות שזה עלה לו במעמד, בגלות, במאסר לפעמים ובכסף, לדעתי זה דבר שראוי לערצה.

  

ז'אן ז'אק רוסו עבודה עמ' 34

שאלה: מה השפיע עליך לכתוב את ספרך "אמיל"?

תשובה: אני כתבתי את הספר על פי איך שחנכתי נער צעיר ושמו אמיל, מתוך חינוך הנער הבנתי כיצד מומלץ לגדל ילדים וכתבתי ספר על זה.

שאלה: מה אתה חושב על האדם?

תשובה: לדעתי האדם במצבו הטבעי הוא אדם טוב ומה שמקלקל אותו זאת החברה שמשחיתה אותו.

שאלה: מה השקפתך כלפי הדת?

תשובה: לדעתי דת היא דבר חשוב אך היא לא צריכה להיות עניין של טקסים או כתבים אלא היא צריכה צריכה להיות עניין של אמונה.

שאלה: כיצד לדעתך צריך לחנך ילד?

תשובה: לדעתי צריך לחנך ילד לא על ידי עונשים אלא על ידי אהבה ואהדה וצריך לחנך על ידי דוגמא אישית ולא על ידי ספרים.

שאלה: מה גרם לך לכתוב את האמנה החברתית?

תשובה: רציתי להסביר כי המצב הטבעי של האדם הוא גרוע וכי עדיף לאדם לחיות בחברה בנויה במקום במצבו הטבעי.

ב. בחרתי לראיין את ז'אן ז'אק רוסו מכיוון שרוסו היה הפילוסוף הכי מעניין לפי דעתי בעידן הנאורות מכיוון שהוא כתב את האמנה החברתית שהייתה בבסיס המהפכה הצרפתית וכתב עוד הרבה יצירות חשובות שהשפיעו עת החינוך ולמוסיקה.

מגיש: יובל שטרק

עבודה להגשה:עמוד 34 סעיף 5

הוגה הדעות שבחרתי הוא:שרל דה מונטסקיה

א.השאלות שהייתי שואל את מונטסקיה ברעיון הם:
1.האם היית רוצה להחילף את המישטר המלוכני במשטר אחר?
2.אילו דרכים היית מציע לשנות את צורת השילטון הקיים?
3.מה דעתך לגבי האזרח והאדם הפשוט במצבו הטיבעי?
4.מה התייחסותך לגבי הסובלנות בין הדתות?

5.האם אתה בתור אדם שקיבל את שמו ותוארו בירושה מרגיש שיש לך זכויות יתר על פני האזרח/האדם הרגיל?

6.איך אתה מסביר את הסטירה בין השאיפה להבטיח את זכויות האדם וחירותו וראייתך את פשוטי העם כלא שווים וחסרי זכות להתעלות למעמד של שליטים.

תשובות ההוגה:

1.כן הייתי רוצה לחליף את המשטר המלוכני למשטר רפובליקני שבו נשלטות המידות הטובות ביותר של האדם.

2.הייתי מחלק את השלטון ל-3 רשויות:

א.רשות מבצעת ומולם הרשות

ב.רשות מחוקקת

ג.רשות השופטת

שיאזנו את הרשות המבצעת.

3.דעתי האדם הפשוט נולד למצב טבעי וכדי למנוע בעיות ומהומות הוא צריך להישאר בו.

4.כל אזרח זכותו לשמור על דתו ולכל דת ודת יש זכות קיום ואל לדת אחת לפגוע באחרת.

5.לדעתי צריך להבין שיש הבדל בין אדם פשוט שגם לו זכות חירות וחופש לאנשים שנולדו לקיים תפקידים חשובים יותר בחברה.

6.אני מסביר זאת כי גם לאנשים בעלי זכויות וחופש יש תפקידים שונים בחברה ומעמד שונה בחברה.  

ב.בחרתי לרעיין את הוגה דעות זה מכיוון:שמחשבתו להפרדת רשויות   ומהווה בסיס לחוקת ארצות הברית ולמשטרים דמוקרטיים רבים בימינו. בישראל ובמדינות נוספות, הנהגת הרשות המבצעת היא חלק מהרשות המחוקקת, והפרדה מוחלטת קיימת רק בין הרשות השופטת לרשויות המבצעת והמחוקקת.

                    משימה להגשה בבלוג

עמוד 34 שאלה 5 סעיפים א,ב.

בחרתי בהוגה הדעות מונטסקיה מכיוון שעשיתי עליו בעבודת ההגשה הקודמת ורציתי לשאול את השאלות שהיו לי כאשר עבדתי על דמותו במשימה הקודמת.

בחרתי להעביר את הראיון מתוך קטע  ביומנה של ילדה:

יומני היקר שלום,

היום בבוקר לפני בית הספר ראיתי תכנית טלוויזיה  הנקראת "הוגי הדעות אז והיום"

רוצה לשמוע על מה התכנית מדברת? מכיוון שאתה לא יכול לענות לי אני אספר בכל זאת.

יש בתכנית חמישה אנשים, שני מנחים ושלושה מורים להסטוריה.

כל תכנית הוגה דעות אחר מתקופה אחרת מגיע לראיון.

אחת המראינות וגם המורות להסטוריה ראיינה את מונטסקיה והראיון היה מאוד מעניין רוצה לשמוע?

שכחתי, אתה לא יכול לענות אז אני אספר לך בכל זאת.

אני אשתמש בשמות הפרטיים כדי שלא תתבלבל, למורה קוראים עדי ולהוגה קוראים מונטסקיה:

עדי:שלום רב לכל הצופים בבית ובאולפן התכנית הראשונה בפתח ויש לי הכבוד לפתוח עם הוגה הדעות מונטסקיה וכמובן איתי אז מקווה שתתעניינו צפייה מהנה...

שלום רב לאדוני נכבד שארל לואי דה סקונדה, ברון לה ברד ומונטסקייה.

מונטסקיה:נעים מאוד אני שמח להתארח כאן היום.

עדי: נפתח בשאלה הראשונה שבעצם מעניינת כאן את רוב הצופים.

השמועה שירשת מדודך את שמך ואת משרתך נכונה?

מונטסקיה: נכון אפילו מאוד, דודי הוריש לי את שמי הברון דה-מונטסקייה ואת משרתי הנאמן אשר הייתי בנשיאות הפרלמנט בבורדו.

עדי: וואו דודך כנראה אהב אותך עד מאוד אם הוריש לך את דברים אלה, ובוא נדבר על הספרים הידועים והמפורסמים שהוצאת, תוכל לספר לי עליהם בבקשה?

מונטסקיה: בשנת:1721 פרסמתי את ספרי"מכתבים פרסיים", סיפור המבוסס על מכתביו של תייר דמיוני בפריז, שבו מתח ביקורת על החברה והמשטר באירופה בזמנו. הספר הביא לי פרסום רב וגרם לקבלתי לאקדמיה הצרפתית למדעים.

בשנת 1734 פרסמתי ספר שני, "המונרכיה העולמית", שבו חילקתי את העמים לצפוניים ודרומיים וטענתי כי ההבדלים בתנאי האקלים הם הגורמים להבדלים העיקריים בין אלה הגרים בצפון לאלה הגרים בדרום.

בשנת 1748 פרסמתי  את ספרי החשוב ביותר "רוח החוקים", בו תיארתי והסברתי  את ההבדלים בין שלושה סוגי משטרים:

• רפובליקה: כאשר הגדרה זו כוללת הן את האריסטוקרטיה והן את הדמוקרטיה, סוג ממשל בו העם, או מי שהעם בחר, שולטים.

• מונרכיה: מלוכה - בה השליט מקבל את תפקידו בירושה, כאשר ישנם חוקים והכבוד מנחה את השליט.

• דיקטטורה: דיספוטיזם או עריצות - בה השליט שולט לבדו ללא מגבלה של חוק ומבסס את שלטונו על הפחד שהוא מטיל באזרחים.
• עדי: נגמר לנו הזמן,תודה רבה לך מונטסקייה שבוע הבא יתארח פה ג'אן ג'ק רוסו תודה שהייתם איתנו עד כאן עדי אלוני מורה להסטוריה.

טוב אז יומני היקר היה לי מאוד מעניין הראיון ואני מקווה שגם אתה נהנת מחר אני אספר לך על גאן ג'אק רוסו.

לילה טוב יומן יקר.

לראיין את מונטיסקיה

5) א.

ש': מונטיסקיה אתה אדם דגול אנה ספר לנו קצת על עצמך.

ת': נולדתי ב18 בינואר 1689 בן למשפחת ברונים בעיר בורדו. למדתי משפטים בפריז ופעלתי בפרלמנט בבורדו. במהלך        חיי פרסמתי מספר ספרים שהחשוב ביניהם פורסם ב1748 ושמו היה רוח החוקים.

ש': מונטיסקיה בוא תספר לנו מה אתה עושה בימים אלו?

ת': כיום הינני חושב על שיטה חדשה ורעננה כדי ליצור איזון ברשויות השונות בצרפת.

ש'  למה השלטון הצרפתי לא עושה עבודה ראויה לעם הצרפתי לדעתך?

ת': לדעתי הוא לא עושה עבודה ראויה משום שהסמכות מרוכזת בידי אדם אחד (מונרכיה) על מנת להבטיח לשלטון צודק לכל צריך לחלק זאת בין כמה גורמים (רפובליקה) שיוכלו לאזן בינהם את המשטר.

ש': התוכל בבקשה להרחיב על רעיונותיך בקשר להפרדת הרשויות?

ת': בשמחה. על מנת ליצר איזונים בכדי שהשלטון יהיה יציב למשך זמן יש לבצע הפרדה של שלוש רשויות: הרשות המחוקקת- מחוקקת חוקים חדשים אשר נבחרים בידי כמה אנשים ומבקרת את הרשות המבצעת, הרשות המבצעת- תפקידה ליישם ולאכוף את החוקים של הרשות המחוקקת, הרשות השופטת- תפקידה של הרשות השופטת היא לפרש את החוקים שחוקקה הרשות המחוקקת ומנחה את הרשות המבצעת כיצד יש לישם את החוק.

ש': זה נשמע קצת מבלבל.

ת': נכון אך המטרה היא ליצר איזונים ובלמים שימנעו אפשרות של ריכוז כל הכח בידיו של אדם אחד.

ש': תודה רבה מונטיסקיה.

ת': לא תודה רבה לך.

ב. בחרנו לראיין דווקא את מונטיסקיה מפני שדעותיו מאד התחברו אלינו והוא ממש מצא חן בעינינו והוא עוסק בדמוקרטיה והוא תומך בה ואנחנו מסכימים איתו בדעותיו ורעיונותיו.


מגישים: יותם ובני.     

ראיון עם מונטסקייה

א.

מראיין: שלום צופים יקרים היום איתנו בתכנית הוגה הדעות שרל דה מונטסקייה, שלום.

מונטסקייה: שלום.

מראיין: מה שיטת המשטר המועדפת ביותר בעינייך?

מונטסקייה: אני סבור כי משטר מלוכני הוא המשטר הטוב ביותר אך יש להגביל את כוחו של המלך בכדי להגן על האזרח מפני שלטון שרירותי.

מראיין: מה אתה מציע ליישם כדי להגן על האזרח מפני שלטון שרירותי?

מונטסקייה: אני חושב שכדאי ליישם את רעיון הפרדת הרשויות שפיתחתי.

מראיין: מהו הרעיון הזה?

מונטסקייה: רעיון זה מפריד בין זרועות השלטון ומאזן ביניהן. כלומר שלושת תפקידי השלטון: חקיקה, ביצוע ומשפט לא ימצאו בידי המלך אלא ימסרו לגופים נפרדים שיבלמו זה את זה ובכך ימנעו מרשות אחת להשתלט על האחרות.

מראיין: לאיזה סוג שלטון מתאים רעיון הפרדת הרשויות?

מונטסקייה: לדעתי רעיון הפרדת הרשויות מתאים למדינות דמוקרטיות אך גם למדינות בעלות שלטון מלוכני.

מראיין: אשמח אם תציג לנו את אחד מספריך.

מונטסקייה: ספרי המפורסם  "רוח החוקים" שפרסמתי בשנת 1748 בו אני מסביר בו אני מסביר את ההבדל בין שלושה סוגי משטרים:

רפובליקה: סוג משטר בו העם או מי שהעם בחר שולטים.

מונרכיה: מלוכה - בה השליט מקבל את תפקידו בירושה, כאשר ישנם חוקים והכבוד מנחה את השליט.

דיקטטורה: עריצות - בה השליט שולט לבדו ללא מגבלה של חוק ומבסס את 

 שלטונו על הפחד שהוא מטיל על האזרחים.

ממליץ לקרוא!

מראיין: האם הספר מתורגם לעברית?

מונטסקיה: הספר מתורגם ל- 20 שפות שונות ביניהן גם עברית.

מראיין: תודה רבה לך שרל דה מונסקייה תודה רבה לכם הצופים בבית שצפיתם בנו נתראה בתכנית הבאה.

ב.

בחרתי במונטסקייה מכיוון שרעיונותיו לדעתי משפיעים בצורה גדולה על השלטון במדינות בהן מיושם

רעיון הפרדת הרשויות.

ובחרתי בו גם כי רעיונותיו הכי עניינו אותי והשפיע רבות על עידן הנאורות.

מגיש: אלון קיזל ח'1 

עילי צפניה

רעיון עם הוגה הדעות מונטסקייה.

שאלה: מהו הממשל הטוב ביותר לדעתך?

תשובה: לדעת מונטסקייה, הממשל הטוב ביותר הוא הרפובליקה, שהיא השולטת במידות הטובות ביותר של האדם

שאלה: מהם טענותיך המרכזיות כלפי אופן המשטר.?

תשובה: טענותיו הן שכל משטר צריך לשאוף ולהבטיח את חירות האדם, וכדי לעשות זאת יש להפריד בין שלוש הרשויות, תוך שמירה על איזונים ובלמים. שלוש הרשויות שהוא מתאר:

הרשות המבצעת

הרשות המחוקקת

הרשות השופטת

שאלה: במה עוסק ספרך רוח החוקים?

תשובה: בשנת 1748 פירסמתי את ספר רוח החוקים שעוסק.

בהבדלים בין שלושה סוגי משטרים:

רפובליקה: כאשר הגדרה זו כוללת הן את האריסטוקרטיה והן את הדמוקרטיה, סוג ממשל בו העם, או מי שהעם בחר, שולטים.

מונרכיה: מלוכה - בה השליט מקבל את תפקידו בירושה, כאשר ישנם חוקים והכבוד מנחה את השליט.

·         דיקטטורה: דיספוטיזם או עריצות - בה השליט שולט לבדו ללא מגבלה של חוק ומבסס את שלטונו על הפחד שהוא מטיל באזרחים.

שאלה: מהי תורתך ובמה האמנתה?

תשובה: תורתי הביאה לי אוהדים רבים באירופה והיוותה ומהווה בסיס לחוקת ארצות הברית ולמשטרים דמוקרטיים רבים בימינו.

אני האמנתי אי ניידות של מעמדות חברתיים, וראה את פשוטי העם כלא שווים וחסרי זכות להתעלות למעמד של שליטים.

                                          ראיון עם: ג'ון לוק

א.

שאלה 1

מדוע אתה חושב ששלושת הזכויות האלה הן הזכויות ה"בסיסיות" והחשובות ביותר?

תשובה 1

מכיוון שלפי דעתי , האדם חי בזכות רכושו ובזכות חירותו, אלה מה שגורמים לאדם לחיות חיים טובים יותר,מאשר חיים שבהם השליט קובע (שליט אבסולוטי) ואין זכויות לאנשים הפשוטים.

שאלה 2

מדוע אתה חושב שהמדינה היא זו שצריכה לדאוג לקיום זכויות אלו?

תשובה 2

מכיוון שלפי דעתי אנשים תמיד ינסו לפגוע בזכויות האחר ולכן השלטון (המדינה) צריכה לדאוג למשטר , שיגן על האזרחים 

ועל זכויותיהם מאנשים אלה.

שאלה 3

מה לדעתך צריך לעשות למלך אשר לא ישמור על זכויות האזרח?

תשובה 3

לדעתי כל מלך אשר לא ישמור על זכויותיו של האזרח, העם צריך להתקומם ולצאת נגדו ולסלקו מן התפקיד.

שאלה 4

מדוע לדעתך צריכה להיות הפרדה בין רשויות השלטון?

תשובה 4

לדעתי צריכה להיות הפרדה בין רשויות השלטון כדי למנוע עריצות במדינה.

שאלה 5 

מדוע לדעתך המצב הטבעי של כל אדם הוא כאשר יש לו זכויות?

תשובה 5

לפי דעתי המצב הטבעי הוא שבוא לכל אדם יש זכויות מפני שאם לאדם לא יהיו זכויות הוא יהיה כמו "חיה בשבי"

של השלטון וחיה בשבי לא יכולה להתמרד או להתנהג לפי רצונה, כל דבר שמתחשק לשולט לעשות בה הוא יעשה, אם זה לטוב ואם זה לרע וזה מה שיקרה לאדם אם לא יהיו לו זכויות.

ב. 

בחרנו לראיין דווקא את הוגה הדעות הזה מפני שאנו חושבים שהוא הוגה הדעות שהכי השפיע ברעיונותיו על תקופת הנאורות.

מגישים:

נועם ווגמן ושלו פרטוש.

מוא שהמשטר המלכוני הוא המשטר הטוונטיסקייה

א. מראיינות:צהריים טובים לך אדון מונטיסקייה.
מונטיסקייה:
צהריים טובים גם לכן.
מר':
מונטיסקייה,כהוגה דעות,מה רעיונך המרכזי ?
מונ':
רעיוני המרכזי כהוגה דעות הוא שהמשטר המלכוני הוא המשטר הטוב ביותר אך יש להגביל את כוחו של השליט בכדי להגן על האזרח מפני שלטון שרירותי בשביל שיתקיים איזון בין השלטון לאזרחים .
מר':
במהלך השנים פרסמת שלושה ספרים שונים , שתף אותו במה כל ספר עוסק.
מונ':
בשנת 1721 פרסמתי את הספר "מכתבים פרסיים" בו מסופר על סאטירה המבוססת על מכתביו של תייר דמיוני בפריז,שבו הביע את דעותיו על החברה והמשטר באירופה.
ב-1734 פרסמתי את הספר "המונרכיה העולמית" שבו חילקתי את העמים לצפוניים ודרומיים וטענתי כי ההבדלים בתנאי האקלים הם הגורמים להבדלים המרכזיים בין האזרחים שמתגוררים בצפון לאלה שמתגוררים בדרום.
ובשנת 1748 הוצאתי את ספרי האחרון והחשוב ביותר "רוח החוקים" בו מתוארים ומוסברים ההבדלים בי שלושה סוגי משטר שונים":
-רפובליקה (הרעיון בו מונטיסקייה מאמין)
-מונרכיה
-דיקטטורה
מר':בוא ספר לנו קצת על עברך,היכן גדלת וכיצד התפתחת במהלך השנים ?
מונ':
אני נולדתי בשנת 1689 בבורדו.תחילה למדתי בפריז משפטים והמשכתי בבורדו.התקבלתי לפרלמנט(בית משפט לערעורים)בורדו בשנת 1714.
את שמי ירשתי מדודי :הברון דה מונטיסקייה בשנת 1716 אשר הוריש לי גם את משרתו בנשיאות הפרלמנט של בורדו.
מר':
תודה רבה לך אדון מונטיסקייה היה לנו עונג רב להכירך המשל יום נעים.

ב.אנו בחרנו בהוגה דעות זה מפני שאנחנו מתעניינות בדעותיו ומפני שהכי הזדהינו עם דעותיו מאשר עם הדעות של הוגי הדעות האחרים.

מגישות העבודה: ליאל וקסבאום וגלי רובין.

ראיון עם הוגה הדעות ז'אן ז'אק רוסו מגישים אור מזרחי ואלמוג אוחנה

ראיון עם הוגה הדעות ז'אן ז'אק רוסו

אור ואלמוג:"שלום לז'אן ז'אק רוסו אשר מתראיין אצלנו היום.                                                                                 חלק מהקוראים אולי לא יודעים אבל רוסו הוא הוגה דעות ממוצא שויצרי.                                                                   בוקר טוב ז'אן ספר לנו בקצרה על המקומות בהם גרת"                                                                                        רוסו:"בוקר טוב ושלום לכם,ראשית נולדתי בז'אנבה שבשווייץ והתגוררתי שם עד גיל 13.                                             בגיל 13 ברחתי מהבית בגלל מריבה עם אבי.                                                                                                        משוויץ עברתי לפריז שם הצגתי לאקדמיה למדעים את שיטתי למספור תווים מוזיקליים.                                          אחר כך עברתי לוונציה להיות מזכירו של השגריר הצרפתי.                                                                                   לאחר זמן מה חזרתי לז'אנבה שם הוצאתי ספר כנגד הגת ולכן נאלצתי לנדוד מעיר לעיר בשווייץ.                                    לבסוף עברתי לאנגליה שם התחבאתי."                                                                                                            אור ואלמוג:"בכמה דתות לקחת חלק?"                                                                                                              רוסו:"אני הייתי בדת הקלווינסטית אך שברחתי מהבית המרתי את אמונתי לדת הנוצרית קתולית.                                   לאר מכן חזרתי לדת הקלווינסטית.                                                                                                                     אתם ודאי שואלים מה זו הדת הקלווינסטית .                                                                                                     בדת זו ישנה 5 עקרונות יסוד:                                                                                                                         *התנ"ך והברית החדשה הם הסמכות היחידה                                                                                             *הגאולה נובעת מחסד האל ולא ממעשי אדם                                                                                                     *הגאולה נקנית רק דרך האמונה ולא דרך מעשים טובים                                                                                       *ישו הוא הנביא האחד והיחיד                                                                                                                         *האל נטע את אמונתו בבני האדם ולא להפיך."                                                                                                      אור ואלמוג:"מה דעתך על שיטת השלטון האבסולוטי?"                                                                                        רוסו:"אני מאמין באמנה החברתית לפיה המצב הטבעי כלמור המצב שבו חיינו בעבר הוא המצב הרצוי אך מכיוון שהמצב הרצוי לא יכול להתקיים עוד הגיתי את רעיון האמנה החברתית.                                                                            באמנה החברתית כל אדם מוותר על רצונו האישי בשביל רצון הכלל, כל אדם ואדם מתחייב לאמנה גם אם הוא לא מסכים לאמנה החברתית.                                                                                                                                            אני חושב שכוחו של השלטון הוא בעם ולא באל או המנהיג ולכן התקיימו אסיפות כלליות של אזרחים בו הם יביעו את עמדתם ואת רעיונותיהם.                                                                                                                                  אני מאמין שלעם צריך להיות את הכוח שיש לשליט."                                                                                          אור ואלמוג:"מהם התחומים שעסקת בהם ומהם יצירותיך?"                                                                                    רוסו:"אני פילוסוף, סופר, מלחין והוגה דעות בתחום הפוליטיקה והחינוך.                                                                    יצירותיו הספרותיים:                                                                                                                                      *אמיל                                                                                                                                                       *האמנה החברתית                                                                                                                                         *הווידויים                                                                                                                                            *הזיות של מטייל בודד                                                                                                                             *מאמרים                                                                                                                                                      *מסה על מוצא הלשונות                                                                                                                                -הספר אמיל מתייחס על רעיונותיו בחינוך והשכלה לילדים, בו הילד צריך ללמוד בין הגילאים 12-16 וללמוד באמצעות התבוננות בטבע (חקר הטבע באופן עצמאי)."                                                                                                   אור ואלמוג: "בחרנו בך ז'אן מכיוון שלפי דעתנו רוסו הביא דעה עדכנית בנושא החברה ודת ובנוסף הביע דעה של חינוך ילדים שהיא לפי דעתנו נכונה כי אדם צריך ללמוד באופן עצמאי על סביבתו."                                                                

רעיון עם ג'ון לוק - מיכאל קרסנוב

מראיין : שלום לך ג'ון לוק האם אתה מוכן לראיון ?

ג'ון לוק : כן .

מראיין : מצוין בוא נתחיל .

מראיין : ומה אתה חושב על חוקי החברה ??

ג'ון לוק : אני חושב שחוקי החברה מאוד לא נכונים מפני שהם לא מתייחסים לאנשים לכן הגיתי רעיון ושמו האמנה החברתית בין בני האדם. כל אדם מתחייב להישמע לשלטון כל עוד זה שומר על הזכויות שהאדם יכול לשמור בעצמו ללא החברה 

מראיין : איך אתה מתייחס לשלטון ??

ג'ון לוק : אני חושב שאם המלך איננו ממלא את ההסכם בינו לבין העם ומביא לדיכוי, יש זכות לצאת נגדו ולסלקו. בכך אני מייצג  את הרעיון של המונרכיה החוקתית. הובס, מנגד, יש חשש להחליף את השלטון, כדי שלא לגרום מלחמת כל בכל. אני שואף לפרק את המדינה ולהביא לסדר חברתי חדש, שאינו מושלם, אך שואף לטוב. בראייתו, מקור סמכות השלטון הוא הסכמת האזרחים. אדם החתום על אמנה כזו כפוף לרצון הרוב, כל זמן שזכויותיו הבסיסיות לעיל אינן נפגעות. לכן אני מדבר על טובת הכלל אבל מתנגד לפגיעה בזכויות הפרט כדי להגיע לכך.

מראיין :  לסיום מה אתה חושב על דת ???

ג'ון לוק :אני חושב שאין תכלית האדם לדאוג למילוי צורכי נפשו העליונים, וכי גם דת כפויה לא יכולה לתרום לכך. לתפיסתי, בטבע יש מצב של שלום, כיבוד הדדי וסיוע, ולשם אמונה בדת, האדם אינו זקוק למדינה או לכנסייה .  אני בעצמי אדם דתי , ואני מביא  את תמיכתי בסובלנות דתית בציטוטים רבים מהברית החדשה.


בחרתי לראיין את הדמות שבמצב של ג'ון לוק מפני שהוא מביא השראה חברתית חדשה לפי השקפתו שמאוד התאימה לאותם ימים . 

ז'ן ז'אק רוסו

-מראיין
מדוע לדעתך המצב החברתי לפני שהקימו חברה הוא המצב העדיף ?

-רוסו
לדעתי המצב החברתי לפני שהקימו חברה הוא המצב העדיף מכיוון שבני האדם היו חופשיים לעשות כרצונם.

-מראיין
מדוע הצעת את רעיון האמנה החברתית ?

-רוסו
הצעתי את רעיון האמנה החברתית מפני שכבר לא נוכל לחזור למצב שהיה לפני הקמת החברה.

-מראיין
ספר בקצרה, מהי האמנה החברתית ?

-רוסו
האמנה החברתית הינו חוזה שלכל צד יש זכויות וחובות, הסכם בין השלטון לנשלטים. כל פרט מוותר על רצונו הפרטי ומסכים לקבל עליו את רצון החברה הכללי ולקיים את החלטותיה.

-מראיין
מהו הרצון הכללי, ומה נדרש מבני האדם כדי לבצע את האמנה ?

-רוסו
הרצון הכללי הוא הרצון המאוחד של כל הפרטים בחברה ומשקף את טובת הכלל. הנדרש מבני האדם בכדי לבצע את האמנה זה לוותר עך רצונו הפרטי ולחשוב על הכלל, לשמור על ראש פתוח להתחשב באחרים וברצון הכלל שכל אדם חייב לקבלו.


ב. בחרתי בהוגה הדעות ז'ן ז'ק רוסו מפני שאני תומכת בדעתו על האמנה החברתית, וכדאי לממש כל רצון מאוחד מאשר לשלוט בכולם ולעשות לפי רצון הפרט השולט.

ראיון עם ז'אן ז'ק רוסו
סוניה לדביץ'

1.התפתחות הילד באופן טבעי : מה זאת אומרת להניח לילד להתפתח וללמוד באופן טבעי? כיצד?
2.כל חוק חייב להתקבל על ידי הצבעה של העם וכל האזרחים : כיצד יתכן שכל האזרחים יקבעו חוק? הרי כמובן שאין לכולם את אותה הדעה, אולי עדיף שהשליט יחליט? 

3.מטרת החינוך, היא ללמוד לחיות, ואת זה יש להשיג באמצעות הליכה בעקבות המורה המבוגר, היכול להראות את הדרך אל החיים הטובים: אך המבוגר מראה את דרך החיים שלו, לילד יש את הדעות שלו, כיצד זה יסתדר?

1.קודם כל כאשר הילד לומד במסגרת חינוכית הוא מקובע, יש לו לוח זמנים קבוע ומשימות שמכבידות עליו, כך הוא אינו נהנה, אומרים לו במה הוא צריך לעסוק ואין לו את החופש לבחור לבד, כאשר הוא שואל שאלות לבד,מתעניין מגלה דברים חדשים, הוא מרגיש נפלא!  בגלל שהוא שואל שאלות לבד ועונה עליהן לבד, הוא מרגיש כי גילה משהו חדש, לא צריך להכריח אותו ללמוד, אלא לעודד אותו ללמוד , זוהי משמעות אחרת לילד, הוא נהנה כך יותר,וכך אני חושב שצריך להיות .

2.כאשר יש שליט אחד הוא בעצם 'משתלט' על האזרחים לא נותן להם להביע דעות, אפילו לא מתייחס לדעותם ולכוונותם, כך כאשר יש לאזרחים אפשרות בחירה הם יכולים לבחור את החוק בצורה שמתאימה להם, והשליט הוא לא פשוט עם אשר מבין את הבעיות , יש לו הכול! לכן הוא לא מבין מה העם רוצה, העם יכול להתאים לבדו את החוק אשר מתאים לו.

3.הילד מוצא במבוגר שאיתו הוא 'הולך בעקבותיו' מודל לחיקוי, הערצה, השראה, כמובן שהמבוגר חייב להיות איש רגיל ולא מישהו מסוכן לילד, כך הוא ש לו מי שמראה את הדרך, מזהיר מפני סכנות ובעצם עוזר לו לעבור את הדרך לחיים הטובים.

בחרתי בז'אן ז'ק רוסו בגלל שכאשר ראיתי את רעיונותיו המרכזיים ישר צצו לי שאלות, וחשבתי כיצד הוא יכול לחשוב על דברים כאלו, מה עלה בדעתו, מדוע הוא בחר את הרעיונות האלה, הוא נורא סקרן אותי ועניתי על השאלות בצורה שאני אוכל באמת להבין את התשובה ולענות על השאלה בדרך הטובה ביותר, היה לי מאוד מסקרן לראיין הוגה דעות כזה. 

רעיון עם הוגי הדעות.

עבודה בהיסטוריה מונטיסקיה

א.

מראיינות:

מהו רעיונך המרכזי כהוגה דעות?

 

מונטיסקיה:

רעיוני המרכזי הוא שצריך להפריד בין זרועות השלטון ולא להשאיר את כל החלטות המדינה בידי השליט.

 

מראיינות:

מהי צורת המשטר המועדפת עליך?

 

מונטיסקיה:

לפי דעתי צורת המשטר הטובה ביותר היא שלטון מלוכני אך יש להגביל את כוחו של השליט כדי להגן על האזרחים משלטון שרירותי.

 

מראיינות:

מהם עיסוקיך האחרים?

 

מונטיסקיה:

עיסוקי האחרים הם בעיקר פילוסופיה, מדע, משפטים ועוד כמה וכמה תחומים שהתעניינתי בהם.

 

מראיינות:

איפה גדלת בילדותך?

 

מונטיסקיה:



אני נולדתי בדרום מערב צרפת, בעיר בורדו, כבן למשפחה אריסטוקרטית ואמידה. קיבלתי חינוך קלאסי ולמדתי משפטים. בנוסף ירשתי תפקיד של שופט בורדו בפרלמנט מהדוד שלי.

 

מראיינות:

מהו סוג הקשר והאם יש קשר בינך לבין ז'אן ז'אק רוסו?

 

מונטיסקיה:

כאשר כתבתי את “רוח החוקים” הוא היה רב מכר. גם רוסו קרא אותו, וקיבלתי הרבה דברים ממנו רק לא את המסקנות. יש עלי גם השפעות של מקיאבלי, לוק והובס.

 

מראיינות:

תודה רבה שהקדשת לנו מזמנך אנחנו מאוד מעריכות זאת.

 

ב.

אנחנו בחרנו בהוגה דעות זה מפני שחשבנו שרעיונותיו מאוד מעניינים ורצינו להעמיק בנושא זה ובנוסך חשבנו שקורות חייו הם מקור להשראה .

(בנוסף לא אני ולא גלי עשינו עבודה על מונטיסקיה ולכן חשבנו שזה יהיה נחמד לעשות עליו עבודה.)

 

מגישות:

בר לזרוביץ וגלי שלגי.

ג׳ון לוק: 

א. ראיון -

1) מה הייתה הצעתך לתיקון המשטר במאה ה-17 באנגלייה? 

תשובה: 

הצעתי לתיקון המשטר במאה ה-17 באנגלייה, בעייני לכל אדם יש זכויות ותפקידה של המדינה היא להגן על זכויותיהם.

לדעתי ברגע שנפגע הצעתי= נפגעת מהות קיום המדינה, יש לכל בן אדם את הזכויות הבסיסיות המגיעות לו ויש לשמור עליהן.

2) מהן הזכויות הבסיסיות המגיעות לבני האדם?

תשובה:

יש 3 זכויות בסיסיות המגיעות לבני אדם והם : 

+ הזכות לחיים: יש לכל אדם זכות להגן על חייו.

+ הזכות לחירות: כל אדם הוא חופשי ואינו צריך להשתעבד לבן אדם אחר.

+הזכות לקניין: לכל אדם יש לשמור על רכושו הפרטי.

3) האם לדעתך ינסו לחבל בהצעתך?

תשובה: 

תמיד יהיה מישהו שינסה לחבל בהצעתי ובגלל זה אני ״משתף״ את השלטון המדיני שיכולו לפקח ולהגן על בני האדם וזכויות אלה. 

ב. בחרתי לראיין את ג׳ון לוק מכיוון שאני מסכימה ותומכת בהצעתו ו״התחברתי״ להוגה דעות הזה, עניין אותי מאוד דעתו על זכויות האדם ושבחר דווקא ל״הילחם״ ולהציע את רעיון זה. 

שני גרעיני - ח׳1

ראיון עם עמנואל קאנט

עמנואל קאנט:

ראיון עם עמנואל קאנט:

מראיין:

ערב טוב לך עמנואל

עמנואל:
ערב טוב

מראיין:
ברצוני לשאול אותך מספר שאלות ואשמח אם תענה להן.

עמנואל:
בודאי אני אשמח לענות לך!

מראיין:
ראשית ספר לי קצת על עצמך

עמנואל:
שמי עמנואל קאנט נולדתי בקניגסברג שבפרוסיה המזרחית (כיום קלינינגרד שברוסיה),
אני פילוסוף והוגה דעות.

מראיין:

ראשית הבנתי שאתה אחד מהוגי הדעות , לכן ברצוני לשאול אותך מהי הנאורות לדעתך?

עמנואל:

הנאורות בישבלי היא האומץ והחופש לחשוב ולחתור להבנה וידיעה, דבר שאינו רק זכותו של כל אדם אלא חובתו האנושית.

מראיין:
יפה...אך זה לא מספיק לי תוכל לפרט יותר?

עמנואל: 

הנאורות היא יציאתו של האדם ממצב חוסר הבגרות שהביא על עצמו. חוסר הבגרות משמעו חוסר היכולת להשתמש בשכל בלא הנחיה של אחר. כשהסיבה לחוסר הבגרות אינה בעיה שכלית, אלא הימנעות מהחלטה להשתמש בו בלא הדרכה של אחר, או היעדר האומץ לעשות כן, אפשר יהיה לומר שהאדם הביא חוסר בגרות זה על עצמו".

מראיין:

לפי מה שאמרת "הנאורות היא יציאתו של האדם ממצב חוסר הבגרות שהביא על עצמו..."
אם כך מהם הדברים שמשאירים אותנו ב"חוסר בגרות".

עמנואל:

ישנן כמה סיבות לכך:

• כאשר אדם מניח לספר לחשוב במקומו
• למדריך רוחני להחליף את מצפונו
• לרופא לקבוע את תזונתו

בני האדם מפחדים לצעוד לבד ולהיות שונים מן הכלל ויותר קל להם ללכת ביחד ("עם הזרם")
השימוש העצמאי בתבונה הוא עול, ואנשים הם עצלים. להמון קל יותר לשמוע בקולן של  דתות, מוסריות או חברתיות.

מראיין:
האם התבונה קשורה לקידמה ולנאורות?

עמנואל:

תבונה היא מהות האדם ומונעת דעות קדומות. עיצוב הפוליטיקה והמשפט על דרך התבונה יביא, לפתרון בעיות האנושות.  לדעתי ישנו דפוס תבוני החבוי באנושות וצפוי להובילה אל עבר הקידמה. 

מראיין:
האם אתה מעודד חשיבה עצמית?

עמנואל:  
כן! בוודאי, כל מניעה של חשיבה עצמאית בספירה הציבורית, כמו קביעת עקרונות שאין להרהר אחריהם, היא "פשע נגד הטבע האנושי",‏כלומר, כנגד הטבע התבוני של בני האדם. ניתן לקבוע חוקים ועקרונות רק בתנאי שמותר יהיה למלומדים להרהר אחריהם ולהביע דעתם.

מראיין:
לפי אמירותיך אתה מעודד חשיבה עצמית. תוכל להסביר לי מדוע? 

עמנואל:
החופש לחשוב באופן עצמאי שייך לספירה הציבורית, והוא חופש המקדם את הנאורות. חובה על הכומר או הגנרל לחשוב באופן עצמאי וביקורתי כאשר הוא מביע בפומבי את ספקותיו ואת דעותיו המלומדות שאליהן הגיע באמצעות שימוש בתבונתו. הנאורות מתעוררת באמצעות דיונים הגותיים, אוניברסליים. לפחות בתחילת התהליך השימוש בתבונה מיועד למלומד הפונה בכתב לציבור קוראים מלומדים, אין זו קריאה לפשוטי העם להשתמש בשכלם – לפחות לא תכף ומיד: "הנטייה והייעוד למחשבה חופשית... פועלת בהדרגה על העם", ועם התקדמות הנאורות העם נהיה מסוגל יותר ויותר לחופש פעולה והופך לאדם ממש, ל"יותר ממכונה".‏

מראיין:
אם כך, אתה פונה לציבור שיעשו כנפשם וישתמשו בתבונתם ללא ציות לחוקים?

עמנואל:

ממש לא! תפקידו של השליט הוא לשמור על הסדר האזרחי, ומתן חופש לביקורת על חוקיו. עם זאת, יודגש כי הבגרות – הנאורות – אינה מצב שבו בטלה החובה לציית,  ציות ושימוש בתבונה כתכלית בפני עצמה. 

מראיין:
הבנתי שאתה לא מרוצה מהמשטר הקיים, אז מהו המשטר הנאור לפי דעתך?

עמנואל: 
לדעתי, המשטר הנאור, כלומר משטר המאפשר נאורות, מצוי בנקודת איזון שבין חופש אזרחי וציות, היוצר מרחב המניח לרוח זו להתפשט כפי יכולתה.

מראיין:
תודה רבה לך אני שמח שהסכמת להשתתף בראיון ואני מעריך את זה מאוד!
עמנואל:

היה לי לעונג.

הנמקה לבחירת הוגה הדעות:

• בחרתי לראיין את הוגה הדעות : "עמנואל קאנט"

• עמנואל היה פילוסוף והוגה דעות שרצה להעביר לבני האדם שישתמשו בתבונתם ובשכלם שלהם וכך עידן הנאורות יתפתח ותיווצר קידמה.

• הסכמתי עם דעותיו של עמנואל ורציתי ללמוד ולחקור עליהן מידע נוסף.

אני חושבת שדעותיו חשובות ונכונות שיעזרו לקדם את החברה להעניק חירות וחופש ביטוי לבני האדם.